ת"א 47698-12-15 אחמד ג'אבר נ' סוהאד מסוודה

1.במוקד הליך זה – זכויות במקרקעין ובקשה למתן החלטות, הגם שאין בפני בית המשפט כתב הגנה מצד כל הנתבעת.

2.בהליך מסוג זה, נדרש בית המשפט להתנהלות מוקפדת ביותר. בפני תגובת המדינה, המצביעה על כך, שמצויה החלקה בהליכי הסדר, ולפחות שאלה החלו, הגם שלא ברור קצב התקדמותם. ספק עד כמה ראוי שהליכים מסוג זה תישקל פסיקה בהיעדר, גם אם הנתבעת לא הגישה כתב הגנה.

3.אף בית משפט זה פסק כבר בהקשרים רלוונטיים, כי: "בנסיבות בהן הסעד הנתבע הינו פסק דין הצהרתי המחייב כלפי כולי עלמא, יש לברר עד תום את מצב הזכויות במקרקעין בטרם ינתן הסעד ההצהרתי המבוקש" [בש"א (י-ם) 6074/07 רשם המקרקעין נ' מסרי יוסף מוסא, פורסם בנבו, 17.7.2008]. נכון הדבר, הן ביחס לקרקע מוסדרת, והן ביחס לקרקע המצויה בהליכי הסדר.

4.מגמה זו קיבלה חיזוק רב נוסף בפסיקת בית המשפט העליון [ע"א 3507/14 אורי ציפורי נ' אדמון נג'יב גרוס] ולפיה:

"לשכת רישום המקרקעין אמנם גוף שלטוני הוא, אולם מופקד הוא על אותו רישום שהינו למעשה 'חזות הכל', מעת שעסקינן במקרקעין. כך ברי הוא, כי אזרחי המדינה נסמכים על הרישום, ולא בכדי קובע הדין, כי הרישום הוא המחייב (ראו: סעיף 125 לחוק המקרקעין). מכאן שהסמכות שניתנה לפועלים בלשכת רישום המקרקעין, הינה סמכות ששוברה בצדה. לית מאן דפליג, כי טעות ברישום זה או אחר, יכול ותגרום לנזק כלכלי רב, ויכול ואף תפגע בזכויות קנייניות" [ע"א (ת"א) 1729/06 עו"ד אובניק טניה נ' בנק ירושלים בע"מ, פורסם בנבו, פסקה 26, 22.12.2008; וכן השווה: ת.א. 26181-02-12 (של בית משפט זה) מוסא חסאן עליאן ואח' נ' עזבון המנוחה כנעאן ואח' מיום 17.12.2014].

בשינויים המחויבים תקף האמור גם ביחס לקרקע המצויה בהליכי הסדר, כבפרשתנו.

5.בתוך כך אציין גם את תקנה 157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, ממנה עולה שרשאי בית המשפט לבקש מתובע להוכיח את טענותיו גם בהעדר הנתבע, וככל שעל הפרק זכויות במקרקעין, ראוי לאפשר לשופט שבפניו יובא הליך זה, לשקול את האפשרות לבקש מהתובע ראיות נדרשות, קודם שיתבקש לפסוק את דברו.

6.נוכח זאת, יועבר הליך זה לדיון בפני שופט שייקבע לכך.