ת"א 47695-05-14 דגן ואח' נ' כללית ואח'

לפני בקשה לסילוק ההודעה לצד שלישי על הסף מחמת היעדר עילה (להלן: "הבקשה").

הבקשה הוגשה על ידי המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי (להלן גם: "בית החולים"), עיריית תל אביב יפו ומשרד הבריאות (להלן: "המבקשים" או "צד שלישי") כנגד שולחת ההודעה - שירותי בריאות כללית (להלן: "המשיבה" או "שולחת ההודעה").

העובדות הצריכות לעניין

התובעת, ילידת 03.05.91, והוריה, הגישו תביעה זו בעילה של "הולדה בעוולה".

מכתב התביעה עולה, כי היולדת עברה במהלך ההריון את כל הבדיקות הנדרשות, לרבות שלוש סקירות מערכות ובדיקות US, אשר פורשו כולן כתקינות.

בסופו של דבר, נולדה התובעת עם מומים לבביים קשים, היעדר טחול והיפוך איברים (הלב והקיבה ממוקמים בחלק הימני של גופה), אשר הצריכו מספר ניתוחים וצינתורים, היזקקות קבועה לתרופות וגרמו לסבל רב.

התובעים צירפו לכתב התביעה את חוות דעתו של פרופ' טלר, מומחה ברפואת נשים, הקובע כי אילו היו מאובחנים המומים, או חלקם, הייתה היולדת מופנית לבדיקת אקו לב עוברי, בדיקה שהייתה מגלה, ללא ספק את המומים הלבביים. כמו כן צירפו התובעים לכתב התביעה את חוות דעתו של הנוירולוג, פרופ' אשר אור נוי, אשר מבהיר בחוות דעתו, כי ניתן היה לאבחן את המומים הלבביים, בהם לוקה התובעת, כבר בחודש השמיני להריון.

המומחה הוסיף, כי אילו היו מאובחנים המומים הלבביים במהלך ההריון, היה הצוות הרפואי מיידע את היולדת בדבר קיומם והתובעים היו רשאים לפנות לוועדה להפסקת הריון, אשר הייתה נענית לבקשתם להפסיק את ההריון.

בתאריך 26.07.15 הגישה המשיבה "הודעת לצדדים שלישיים" כנגד המבקשים.

בתאריך 17.09.15 הגישו המבקשים בקשה לסילוק התובענה כנגדם על הסף – היא הבקשה אשר לפני.

נימוקי המבקשים

לטענת המבקשים, מעורבותו של בית החולים מסתכמת, אך ורק, בבדיקת האולטרסאונד שנערכה ליולדת, בתאריך ,04.01.1991 במחלקת המיון בבית החולים, ואשר בוצעה בעקבות נפילתה יום קודם לכן, במטרה לוודא, כי לא נגרם נזק עוברי כתוצאה מהנפילה, ומשכך צוין בתוצאתה במפורש, כי לא נבדקו חללי הלב, שכן בדיקה זו לא נועדה לאיתור ואבחון מומים, כי אם לוודא שכתוצאה מנפילת היולדת לא נגרם נזק עוברי.