ת"א 47638-05-12 ואח' איוב ואח' נ' דוד ואח

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") ביום 14.07.14 במסגרת ת.א. 47638-05-12 ו - ת.א. 49023-07-12 שהדיון בהם אוחד, בו נפסק, כי על המבקש לשלם למשיבים סך של 45,000 ₪ כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

1. דין הבקשה להידחות.

    

2. תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סד"א") קובעת, כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים. הכלל הוא, כי במימוש החלטות שיפוטיות, הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את פירות זכייתו מיד עם הינתן ההחלטה המזכה. פסק דין חורץ בשלב זה את הדין, ויש צורך בטעם מיוחד על מנת להצדיק את עיכובו של ביצוע פסק הדין.

    

3. בדונו בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין, שוקל בית המשפט שני שיקולים; האחד הוא סיכויי ההצלחה של הערעור, והשני הוא השאלה, האם במקרה בו יזכה המערער בערעורו לאחר שפסק הדין כבר בוצע, יהא זה מן הנמנע או קשה להשיב את המצב לקדמותו. הנטל להצדיק את מתן הצו לעיכוב ביצוע מוטל על המבקש. נטל זה שמוטל על כתפי המבקש את עיכוב הביצוע אינו קל. הנטייה להימנע ממתן הצו תגבר שעה שהסעד אינו אמור לשמר מצב קיים אלא לשנותו, בפרט שעה שמדובר בחיוב כספי, שאז עיכוב ביצוע יינתן רק במקרים חריגים (אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהד' 11) בעמ' 1153 – 1156 (להלן: "אורי גורן").

    

4. כפי שיפורט להלן, המבקש לא הראה במקרה זה, כי מתקיימים התנאים המצדיקים עיכוב ביצועו של פסק הדין.

    

5. טענות המבקש, כי סיכויי הצלחת הערעור גבוהים הם, נטענו באופן כללי, ללא כל פירוט. טענת המבקש, כי הסכום הפסוק, אותו חויב המבקש לשלם למשיבים, בסך של 45,000 ₪ נמוך משמעותית מהסכום שנתבע על ידי המשיבים בתביעתם נגדו, אין בה כדי ללמד דבר על כך שסיכויי הערעור גבוהים, כטענתו. גם טענת המבקש, כי הסכום שנפסק לא משקף חישוב מדויק והולם ביחס לעדויות והממצאים, כפי שנתגלו לטענתו בתיק, דנן נטענו באופן כללי ולאקוני, ללא כל פירוט, ואין בהן כדי לשנות מהמסקנה האמורה.