ת"א 47636-12-11 ג.כתר עסקים בע"מ נ' ליאו ויסמן בע"מ

התובעת הגישה את התביעה שבפני בשל כך שלטענתה הנתבעת השכירה נכס שלה לחב' סוטיף בע"מ. חברת סוטיף לא שילמה את שכר הדירה והנתבעת הגישה נגדה תביעה שבמהלכה מונה בא כוחה ככונס נכסים על ציוד שהיה במושכר והנתבעת טענה שהם שייכים לסוטיף.

ביום 27.12.04 ניתנה החלטה של בית משפט ולפיה בוטל כינוס הנכסים על הציוד, אך הנתבעת, שנדרשה להחזיר אותו לתובעת, שהציוד היה שלה, לא עשתה כן והציוד נעלם. התובעת טוענת כי היא התקשרה עם צד ג' בהסכם למכירת הציוד לצד ג' אך לא התאפשר לה לעמוד בהסכם עקב העלמת הציוד על ידי הנתבעת, שככל הנראה מכרה אותו בעצמה למאן דהוא. התובעת היתה אמורה לקבל על הציוד סך של 112,000 $ אותם היא תובעת מן הנתבעת.

יש לציין שתביעה זו הוגשה בסמוך מאוד למועד ההתיישנות (יום לפני חלוף מועד ההתיישנות).

הנתבעת טוענת כי התביעה התיישנה או למצער הוגשה בשיהוי רב שמחייב את דחייתה. עוד טוענת הנתבעת כי התובעת לא היתה הבעלים של הציוד הנטען וכי הציוד שבגין ביטול מכירתו הוגשה התביעה, לא היה כלול בציוד שנתפס בעסק של סוטיף, ושעליו מונה כונס הנכסים מטעם הנתבעת. הנתבעת טוענת כי בהליך האחר שבו מונה כונס הנכסים הועלתה טענה על ידי מי שטען לבעלות על הציוד, שהציוד שייך לחברת ויזל כתר בע"מ ולא לתובעת וכן טוענת הנתבעת שבית המשפט קבע בתביעה הנ"ל שזהותו של בעל הציוד לא הוכחה.

בשל כל הסיבות הללו טענה הנתבעת שיש לדחות את התביעה נגדה.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי הציוד של סוטיף עוקל כבר ביום 4.1.05 אך התובעת לא עשתה דבר לביטול העיקול כך שגם לאחר ביטול כינוס הנכסים, העיקול נותר בעינו והתובעת לא הגישה כל בקשה לביטולו של העיקול. הנתבעת מכחישה פניה כלשהי של התובעת אליה בדרישה להחזיר לה את הציוד. הנתבעת מכחישה גם את הטענה בדבר מכירת הציוד לצד ג' על ידי התובעת וטוענת כי ההסכם שצירפה התובעת להוכחת המכירה אינו אמיתי.

לאחר שדחיתי את טענת ההתיישנות הוריתי על הגשת תצהירים ונקבע מועד לשמיעת הראיות בתיק.

התובעת הגישה תצהיר של מר מאיר בלום, שהיה מנהלה במועדים הרלבנטיים לתביעה. בתצהיר נטען כי התובעת השכירה את הציוד לסוטיף. על הציוד מונה כונס נכסים והמינוי בוטל ביום 27.12.04. התובעת מכרה את הציוד למר שמואל נדב בסכום של 112,000 $ + מע"מ אך כיוון שהנתבעת לא איפשרה את הוצאת הציוד העיסקה סוכלה. תצהיר נוסף הוגש על ידי מר שמואל נדב ולפיו הוא רצה לפתוח מאפיה לכן התקשר בהסכם עם התובעת לרכישת הציוד תמורת 112,000 $ אך כיוון שהתובעת לא איפשרה את הוצאת הציוד סוכלה העיסקה.