ת"א 47535-02-16

לאחר שהצדדים הגישו את תשובותיהם בהתאם להחלטה מיום 7.7.2016 ולאחר שקילת הטענות הגעתי למסקנה כי יש להעביר את התובענה לבית משפט השלום במחוז תל-אביב.

ביקשתי מהצדדים להשלים את הטיעון בשאלה האם העברת התובענה כלפי נתבעת מס' 2 יגרום לפיצול הדין אל מול יתר הנתבעים דבר המהווה שיקול שלא לכבד את תניית השיפוט. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי ההסכם בין התובעת לנתבעת מס' 2 תופס ברשתו גם את הנתבע מס' 1 ונתבעת מס' 3. פעולותיו של נתבע מס' 1 לביצוע ההליך הניתוחי נעשו במסגרת אותה התקשרות חוזית שבאה לידי ביטוי בהסכם שנכרת בין התובעת לנתבעת מס' 2. לא נטען לקיומו של הסכם אחר.

בע"א (מחוזי חיפה) 5193-01-16 חברת יוסף חיים ובניו בע"מ נ' עו"ד טל [פורסם בנבו] נכרת הסכם בין חברה לעו"ד , הסכם להשקעות נדל"ן בארה"ב, בו ניתנה סמכות בינלאומית ייחודית לבתי משפט במדינת פלורידה. החברה טענה כי העו"ד הפר את ההסכם ותבעה נזקים והשבה. כתובע בתביעה התווסף גם מנהל החברה. העו"ד טען לקיומה של תניית שיפוט בינלאומית. בית משפט השלום קבע כי התנייה חלה. בערעור נטען כי התניה לא מחייבת את מנהל החברה שלא היה צד להסכם.

בית משפט המחוזי דחה טענה זו וקבע:

"בערעורם טענו המערערים, כי תניית השיפוט חלה רק על המערערת ולא על המערער, שכן ההסכמים נחתמו על ידי המערערת בלבד. סבורים אנו, כי לא ניתן לקבל טענה זו, שכן מעיון בהסכמים עולה, כי על ההסכמים חתם המערער, במסגרת תפקידו כבעל מניות וכדירקטור של המערערת. אשר על כן, סבורים אנו, כי המערער קיבל על עצמו, בשם המערערת, את תניית השיפוט הזר והוא מנוע עתה מלטעון, כי תניית השיפוט אינה מחייבת אותו, מה גם שלמקרא כתב התביעה עולה, כי למערער אין עילת תביעה עצמאית כמגד המשיב וכל מעורבותו נובעת מכוח היותו בעל מניות ודירקטור במערערת."

ברע"א 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בע"מ נ' Harfauh , פ"ד נז(5) 414, 420 נפסק עוד:

"בהליכים שנערכו בעניין התובענה שבפניי לא הובהר לחלוטין היחס שבין המשיבות 1 ו^-2. ייתכן שיחס זה מחייב קביעה כי התניה חלה על שתיהן. בפרשת ויזרה [4] סבר השופט לנדוי כי כאשר מדובר בשני תובעים אשר אינם עומדים כל אחד ברשות עצמו, יש לסטות מהכלל האמור ולהחיל על שניהם את תניית השיפוט. הרושם המתקבל מעובדות המקרה שבפניי, מקרה שבו לשתי המשיבות אותו מנהל, שתיהן פועלות למימוש אותו הפרויקט, ושתיהן חדלו מלהתקיים בצוותא, הוא כי קיים קשר הדוק בין שתי המשיבות."

יישום עובדות המקרה הניצב לפני מעלה כי נתבע מס' 1 פעל מכוח ההסכם שנכרת בין התובעת לנתבעת מס' 2. נתבע מס' 3 נכנסת בנעליה של נתבעת מס' 2. לאור זאת יש להחיל את תניית השיפוט גם על נתבע מס' 1 ונתבעת מס' 3.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.