ת"א 47502-11-12 רשות הפיתוח באמצעות מנהל מקרקעי ישראל נ' הייב ואח'

רקע

1.זוהי תביעה לסילוק יד ופינוי ממקרקעין. התובעת הינה המנהלת של קרקעות המדינה ורשומה כבעלים של המקרקעין הידועים כחלקה: 94, גוש: 14148, שטחה 1,149 מ"ר מאדמות הכפר טובא-זנגריה (להלן: "המקרקעין").

בנוסף עתרה התובעת לתשלום סך 133,900 ₪, דמי שימוש ראויים לתקופה של 7 שנים אחרונות (ממועד הגשת התביעה).

2.נטען בתביעה, כי הנתבעים פלשו למקרקעין בשנת 2000, או בסמוך לכך, עשו דין לעצמם, והחלו בביצוע עבודות בניה, ללא היתרים, וללא הסכמת התובעת. בתוך כך, הקימו הנתבעים בית מגורים דו-משפחתי ומבנה מחסן, וכן נטעו עצי זית בשטחים שנותרו פנויים.

3.פניות התובעת לנתבעים לפינוי המקרקעין וסילוק ידם, לא נענו. מנגד, הנתבעים ביקשו להקצות להם את המקרקעין ללא מכרז, הצעה שנדחתה ע"י התובעת.

השתלשלות ההליך

4.יצוין, כי בדיון 15/09/14, עלה מדברי ב"כ התובעת, כי בשנת 1998 אכן זכו הנתבעים בהקצאת המקרקעין נשוא התביעה, במסגרת מכרז שנערך, אלא שלאחר הזכיה חזרו בהם הנתבעים, וכך לא הושלמה העסקה, ולא שולמה על ידם כל תמורה בגינה.

באותו דיון, הביעו הנתבעים רצונם להסדיר את החזקה במקרקעין מול התובעת, כל זאת במטרה להכשיר, בדיעבד, את פלישתם למקרקעין.

5.בדיון שהתקיים ביום 03/03/15 הודיע ב"כ התובעת, כי אין הסכמה מצד התובעת להסדרת חזקת הנתבעים במקרקעין בדיעבד, וכי היא עומדת על תביעתה.

באותו מעמד ביקשו הנתבעים לראות בבקשתם לביטול פסק דין (שניתן בהעדר ביום 22/05/13), שהוגשה תחת בקשה 4, כתב הגנה. כן ביקשו הנתבעים לראות בתצהיר שצורף לבקשה כתצהיר עדות ראשית מטעמם (ראה דיון מיום 06/12/15).

ועוד, באותו דיון ביקשו הנתבעים, ליתן להם שהות לצורך הגשת עתירה מנהלית נגד התובעת, במטרה לחייב אותה להקצות להם את המקרקעין.

6.כעולה מדברי ב"כ הנתבעים בדיון מיום 03/11/15, עתירה מנהלית הוגשה באפריל 2015, ובעקבות כך, ביקשו הצדדים לדחות את הדיון כאן לתזכורת עד להכרעה בעתירה המנהלית.

עד מהרה, העתירה המנהלית נמחקה.