ת"א 4745-11-11 מריסאת ואח' נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים ואח'

ב"כ הצדדים הסמיכוני ליתן פסק דין על דרך הפשרה כאמור בסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 . הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

התובע יליד שנת 1986, נפגע על פי הנטען בתאונת עבודה מיום 27.9.09 עת רגלו נתקעה בדוושות המפעילות כף טרקטור. כתוצאה מכך, נגרמה לתובע נפיחות באזור כף רגל דיסטלית וגב הרגל. כן אובחן כסובל ברקמות הרכות של כף רגל ימין. התובע אושפז עד יום 30.9.09 ולאחר מכן שוחרר עם המלצות להמשך טיפול.

התאונה הוכרה במל"ל כתאונת עבודה ונקבעו לתובע נכויות זמניות ונכות לצמיתות בשיעור 5%. התובע לא הגיש חוות דעת במסגרת התיק המתנהל לפני וטען, כי אינו טוען להיוותרות של נכות לצמיתות כתוצאה מהתאונה.

התובע טוען, כי יש להטיל אחריות בנסיבות המקרה על הנתבעת – מעבידתו וזאת בשים לב לגילו הצעיר במועד התאונה, לעובדה שהנתבעת לא הזהירה ולא הדריכה אותו מפני הסיכונים הצפויים בעבודתו. בנוסף, אין זה סביר שרגלו תתקע בדוושה ועל כן המסקנה, כי היה פגם ברכב וכי הנתבעת לא דאגה לתחזוקה ולבטיחות המשתמש. בנוסף, טוען התובע להפרת חובה חקוקה.

התובע מבקש לפצותו בגין כאב וסבל, הוצאות, עזרה והפסד שכר לעבר. בנוסף טוען, כי אמנם ויתר על טענה להיוותרות נכות לצמיתות אך לאור קביעת המל"ל יש לקבוע לו פיצוי גלובאלי עתידי גם בהיעדר נכות.

לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות מאחר ואין לייחס לה כל רשלנות בנסיבות העניין. מדובר בכלי יחסית חדש שנרכש לקראת סוף 2008 שהיה בשימוש בסך הכל 9 חודשים עובר לתאונה ועל כן הטענה שכביכול היה פגם בכלי לא הוכחה. לא התקבלה כל הודעה בעירייה על פגם כלשהו בכלי גם לא מהתובע שעבד על הכלי קרוב לחודשיים עובר לתאונה הנטענת. מדובר בגרסה יחידה של בעל דין שאינה נתמכת בעדויות כלשהן. אין להטיל כל אחריות על עיריית טמרה בנסיבות שטענת התובע היחידה היא שרגלו נתקעה בדוושה מבלי שהוכח כל פגם. לא הוכחו הפסדי שכר בשים לב לתגמולי המל"ל שקיבל התובע. אין מקום לקבוע פיצוי גלובאלי לעתיד לאחר והתובע ויתר על טענה לנכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. כל הוצאות התובע מכוסות על ידי המל"ל בשים לב שעסקינן בתאונת עבודה. יש לנכות את תגמולי המל"ל מכל פיצוי ככל שייפסק לתובע.