ת"א 47438-10-12 וואריק בע"מ נ' אינטגרטי אופריישנס בע"מ ואח'

עובדות

1.התובעת, וואריק בע"מ (להלן: "התובעת"), היא חברה פרטית אשר עוסקת במתן שירותי אבטחה ושמירה חמושים. הנתבעת 1, אינטגריטי אופריישנס בע"מ (להלן: "החברה", נספח 1 לתצהיר רעם דניאל), היא חברה בבעלותו וניהולו של נתבע 2 גלעד יעקבזן (להלן: "גלעד", נספח 2 לתצהיר רעם דניאל). החברה הוקמה בשנת 2004, ועיסוקה הבולט היה ניהול סיכונים לרבות ייעוץ בטחוני ולוגיסטי. חלק מהשירותים שהחברה סיפקה ללקוחותיה נרכשו מחברות אחרות לרבות מהתובעת. החל משנת 2005, סיפקה התובעת לחברה שירותי אבטחה וליווי חמושים עבור משלחות איפ"ק המגיעות מפעם לפעם לישראל ולמעשה איפ"ק היתה הלקוח העיקרי של החברה.

2.בין החברה לתובעת לא נחתם חוזה. מערכת היחסים בין מנהל התובעת, רעם דניאל שאול (להלן: "רעם") לבין גלעד התבססה על אמון אישי והדדי. איפ"ק העבירה מידע בקשר למשלחות המגיעות לארץ (מועדי הגעה, עזיבה, מסלולי ביקור, לו"ז, ומקומות אכסון) ובהתאם לכך החברה הוציאה לתובעת הזמנת עבודה הכוללת את מספר המאבטחים הנדרש, ימי עבודה ודרישות מיוחדות במידת הצורך. החברה שילמה עבור השירותים שקיבלה מהתובעת בהתאם לתעריף מוסכם שהתבסס על מספר המאבטחים שסופקו לרבות ימי אבטחה (כדוגמת נספח 7 לתצהיר רעם) ובמקביל גבתה מאיפ"ק תשלום עבור כלל השירותים שסיפקה. התובעת נשאה בכל ההוצאות הקשורות במאבטחים שלה לרבות הוצאות רכבים.

3.בשנת 2011, עקב קשיי תזרים מזומנים החברה צברה חוב בגין שירותים שסיפקה לאיפ"ק. במאי 2012 רעם פנה במייל לגלעד בדרישה לפרעון החוב, גלעד השיב לו שהוא "עובד על זה", אך החוב לא סולק וביום 29.5.12 רעם פנה בדרישה נוספת באותו עניין. גלעד השיב שתחילת התשלומים תהיה בחודש יוני וכי "בנושא החוב הוא עדיין עובד על זה" (נספחים 4-6 לתצהיר רעם). ביום 1.7.12 שילמה החברה 25,000₪ על חשבון החוב של שנת 2011, גלעד התחייב להעביר סכום דומה בהמשך השבוע (נספח 8 לתצהיר רעם). למרות הדחיות וההבטחות, החוב לא סולק. התובעת, בשל יחסי האמון ששררו בין הצדדים, המשיכה לספק שירותי אבטחה לחברה גם במהלך החודשים יולי-אוקטובר 2012. במקביל, הצדדים ניסו להגיע להסכמות בדבר שיתוף פעולה מקצועי עתידי ולשם כך החליפו מספר טיוטות ביניהם, אך בסופו של דבר לא הגיעו לכל הסכמה (נספחים 5, 10-11 לתצהיר רעם).

טענות הצדדים

4.לטענת התובעת, חובה המצטבר של החברה בגין שירותים שסופקו לה בשנת 2011 עומד על 73,053 ₪, בגין שירותים שסופקו בשנת 2012 – 137,967 ₪ ובסך הכל החוב (בערכי הקרן) הוא 211,471 ₪ (להלן: "החוב", נספח 13 לתצהיר רעם). יש לחייב את גלעד באופן אישי לשלם את החוב בשל היותו הבעלים והמנהל היחידי בחברה, אשר גרף לכיסו האישי את הכספים שאיפ"ק שילמה לחברה עבור שירותים שהתקבלו מהתובעת. גלעד ניצל לרעה את מסך ההתאגדות של החברה ולכן יש לחייבו באופן אישי מכח דוקטרינת הרמת המסך ובשל התנהלותו בחוסר תום לב קיצוני כלפי התובעת.

5.בכתב ההגנה שהוגש מטעם החברה וגלעד הוכחש גובה החוב באופן סתמי, אך בדיון מיום 29.4.14 , גלעד הסכים שחוב החברה עומד על סך 167,354 ₪ ובהתאם לכך ניתן פסק דין חלקי. יחד עם זאת, גלעד עמד על כך שהזמנת העבודה בוצעה על ידי החברה וכי מעולם לא התחייב לפרוע את חובותיה ועל כן לא ניתן לחייבו באופן אישי.

דיון

חובה של החברה

6.רעם העיד על גובה החוב שהצטבר בשנת 2011 ו- 2012 (סעיף 32 לתצהיר עדותו הראשית) תוך הפנייה לחשבוניות שלא שולמו (1192, 1194, 1195, 1210, 1212, 1220) ולעבודה נשוא החשבוניות (נספחים 7, 9 לתצהיר רעם). בנוסף לכך צורף מכתבו המסכם של רו"ח שימחי, על חקירתו הנגדית ויתרו החברה וגלעד (עמ' 7, שו' 5-7). גלעד והחברה לא הציגו כל גרסה עובדתית נוגדת באשר לחובה של החברה, ולמעשה מודים במרבית החוב (167,357 ₪). אני דוחה את גרסת החברה באמצעות גלעד כי אין לחייב את החברה בחשבונית 1194 עבור הוצאות רכב ששולמו על ידי התובעת (על סך 4,593 ₪) גם טענתו של גלעד שהחברה שילמה לתובעת סך של 138,000 ₪ בין החודשים מאי – אוקטובר 2012 נותרה טענה בעלמא, מאחר וגלעד לא פירט מה היקף העבודה שהזמין באותה תקופה (עמ' 17 שו' 21-27) וממילא לא צורפה כל אסמכתא לתשלום זה (לרבות בתדפיס חוב שצורף כנספח י' לתצהירו).