ת"א 47398-03-11 ואח' מדינת ישראל נ' אסרף ואח'

1.לפניי שתי תביעות שאוחדו: הראשונה, ת"א 45407-01-11, תביעה כספית ע"ס 78,362 ₪ (להלן: "התביעה הראשונה"), והשנייה, ת"א 47398-03-11, תביעה כספית ע"ס 85,144 ₪ (להלן: "התביעה השנייה"), שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

תאונת הדרכים אירעה ביום 11.07.2010 בין כלי רכב, מ"ר 73-693-65 שהיה רכב התובעת בתביעה הראשונה (להלן: "רכב התובעת בתביעה הראשונה") לבין כלי רכב, מ"ר 56-896-68 שהיה רכב הנתבעים בתביעה הראשונה ורכב התובעת בתביעה השנייה (להלן: "רכב התובעת בתביעה השנייה") (להלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

התובעת בתביעה הראשונה, טוענת כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהג רכב התובעת בתביעה השנייה, אשר במהלך נסיעה פגע ברכב התובעת בתביעה הראשונה מאחור בשל אי שמירת מרחק הדפו לעבר מעקה מצד ימין וכתוצאה מעוצמת המכה במעקה נהדף בשנית לעבר המעקה בצד שמאל של הכביש.

מנגד, התובעת בתביעה השנייה, טוענת כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהג רכב התובעת בתביעה הראשונה, אשר במהלך נסיעה כדין של רכב התובעת בתביעה השנייה בנתיב השמאלי, הגיח רכב התובעת בתביעה הראשונה ממצב של עמידה באי תנועה סטה באופן מפתיע ימינה, מבלי לאותת. כתוצאה מסטייה זו נהג רכב התובעת בתביעה השנייה ביצע בלימת חירום אך הדבר לא הועיל והתאונה הייתה בלתי נמנעת.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה. אציין כי העדים הנוספים מטעם התובעת בתביעה הראשונה לא נשמעו מאחר שלא התייצבו לדיון מספר פעמים ובית המשפט לא מצא צורך לעמוד על זימונם בשנית, לאחר שמיעת עדותם של נהגי הרכבים, ולאחר קבלת המלצתו של בית המשפט על ידי ב"כ הצדדים.

4.בתום הישיבה, ביקשו ב"כ הצדדים מבית המשפט ליתן פסק דין על פי החומר המונח לפניו.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעות להתקבל חלקית.