ת"א 47373-09-12 בסול נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

התובע, מר פארס בסול, אדם צעיר יליד 1985, נפגע בידו השמאלית בתאריך 23.9.11, במסגרת עבודתו. שתיים מאצבעות ידו השמאלית נקטעו (להלן: "התאונה").

המחלוקת בתיק זה היא ,האם התאונה מהווה "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "החוק"), ועל כן מכוח החוק זכאי התובע לפיצויים, אם לאו, ואם אכן זכאי הוא לפיצויים, מהו שיעורם.

תמצית גרסת התביעה, ראיותיה וטענותיה

1.התובע היה בעלים של משאית מ.ר. 1494200 (להלן: "המשאית") עליה הותקנה משאבת בטון. בסיום יום העבודה בו אירעה התאונה עסק בניקיון חלק מהמשאבה הקרוי "משקפיים" ע"י הכנסת צינור מים המוחזק בידו ושטיפת ה"משקפיים". לצורך הפעלת ה"משקפיים" יש צורך בהנעת המשאית, דהיינו הפעלת המנוע. שתיים מאצבעות ידו השמאלית של התובע "נתפסו" בחלק ה"משקפיים" וכך נקטעו, אצבע 3 בגובה גליל אמצעי ואצבע 4 בגובה גליל דיסטלי(להלן התאונה או הפציעה)

2.עדותו של התובע נתמכה ע"י עד ניטרלי, מר אסמאעיל טבעוני (להלן: "מר טבעוני"), אשר סמוך לאטליז שלו בעיר סכנין, נעשתה פעולת השטיפה. מר טבעוני שמע את צעקות התובע אשר נפגע ,ומיד הגיש לו עזרה ראשונה והסיעו למד"א. מר טבעוני הצהיר (ת/6) כי שמע את עבודת המנוע שניות לפני ששמע את הצעקות.

3.לאחר שהגיע התובע למד"א, נשלחו אחיו, מר אחמד בסול, ובן דודו, מר פיראס בסול, לנסות לאתר את חלקי האצבעות ב"משקפיים", והם אכן מצאו אותן, ושמו אותן בקופסת קרח שנתן להם מר טבעוני.

4.התובע ואביו, מר חאלד בסול, נסעו לבית חולים רמב"ם עם חלקי האצבעות. משם הועבר התובע, באמצעות אמבולנס, למרכז הרפואי שיבא בתל השומר, שם נעשה ניסיון לאחות את האצבעות הקטועות, ניסיון אשר למרבה הצער לא צלח במלואו.

5.התביעה נעזרה כאמור בעדויות מר טבעוני, האב חאלד, האח אחמד, ובן הדוד פיראס, וכן במומחה מר דוד נמרי (להלן: "מר נמרי"), שהוא מהנדס רכב.

6.מר נמרי הסביר בחוות דעתו (ת/1) את פעולת ה"משקפיים" בניקוי משאיות הבטון או הטיט מהמשאבה, וחשיבות פעולה זו. פתחי הסגירה והנעילה של המשאבה הנראים כמשקפיים פועלים למעשה כמו גליוטינה כאשר בין תזוזה אחת לשנייה חולפות מספר שניות.

7.הוגשו לבית המשפט ע"י התביעה תמונות וסרטון המראה את פעולת ה"משקפיים".