מעודי נ' זגדון ואח'

בית המשפט מוצא עצמו נאלץ להוציא החלטה זו על מנת לגדוע את שטף פניות הצדדים אשר תחת קידום ההליכים שבכותרת באופן יעיל וענייני, בחרו עתה, לאחר השלמת הגשת העדויות בתיק ובהיותנו מצויים חודשים ספורים טרם דיון שמיעת הראיות, לפתוח את המחלוקת ולהרחיבה ע"י העלאת טענות ובקשות מחד גיסא ומאידך גיסא:

1. בתיק מונחת חוות דעת מומחה לפוליגרף אשר קביעתו אמורה להיות מכרעת לגבי השאלות שהופנו על ידו ובהתאם להסכמה דיונית שגיבשו הצדדים.

   המשיב מצידו אינו משלים עם תוצאותיה וסבור כי נפל פגם בה.

   יצוין כבר עתה כי אין מקום לטענות כלליות ובוודאי שלא סתמיות נגד חוות דעת שיצאה תחת ידו של מומחה בית משפט. ככל שהמשיב עומד על עמדתו, יהא עליו להבהיר "ברחל בתך הקטנה" מהו הסעד המבוקש לגבי חוות דעת זו ולשכנע את בית המשפט כי אין לאמץ את קביעות המומחה חרף ההסכמה הדיונית וחרף ההלכה הפסוקה לגבי מעמדה של זו.

    

2. בתיק מונחות עדויות הצדדים כאמור ובעוד עדויות המבקשים הושלמו כבר ביום 14.12.16 ועדויות המשיב – ביום 26.2.17.

   ביום 23.11.17 ללא כל הקדמה וביודעם כי אין מקום לכך ע"פ סדרי הדין, הגישו המבקשים חוות דעת מטעמם לביסוס הנזקים – הליקויים הנטענים בעבודת המשיב.

    

   בית המשפט הבהיר באופן חד משמעי כי אין מקום להודעה חד צדדית בענין זה ובעקבות זאת נפתח נדבך נוסף של טענות מטעם הצדדים (מעבר לענין הנ"ל).

   בית המשפט מתקשה להבין התנהלות זו, כמו גם את ההסבר שניתן מצד המבקשים, קרי – רצון לחסוך בעלויות. הבקשה לא הוזכרה בדיון האחרון שנתקיים, היא אינה מועלית בפרוצדורה הנדרשת ואין כל חשיפה של העלויות בהן עסקינן, כשעל פניו וכטענת המשיב עיתוי הגשת חוות הדעת מעורר קושי רב הן בהיבט הפרוצדורלי והן בהיבט המהותי.

3. לצדדים טענות ותנאים לגבי מעמד תביעתו של המשיב וגורלה לאור ממצאי המומחה בבדיקת הפוליגרף.

    

   נראה כי טוב יעשו הצדדים שניהם אם ישקלו בשנית בקשותיהם ועמדותיהם ויואילו לפשט הליך זה ברוח ההסכמה הדיונית שנתגבשה ובמסגרתה הוסכם על בדיקת הפוליגרף, שאם לא כן, אין בכוונת בית המשפט לקיים את הדיון שנועד לשמיעת הראיות ותחת זאת, יידרשו הצדדים לקדם משפט נוסף במסגרתו תתבררנה המחלוקות הנוספות או חלקן ותינתן הדעת לסוגיית ההוצאות.