ת"א 47328-02-15 כהן פלג ואח' נ' איתנים י.ר. בניה וחיזוק מבנים בע"מ

מונחת בפני בקשה לביטול פס"ד שניתן ביום 3.6.15.

לאחר עיון בטענות הצדדים הנני מורה כדלקמן:

ביטול מחובת הצדק:

לאחר עיון בטענות הצדדים נחה דעתי כי יש מקום לבטל את פס"ד "מחובת הצדק".

ביום 29.6.15 הוגשה בקשה לביטול פס"ד שניתן ביום 3.6.15.

מסירת כתב התביעה בוצעה ביום 1.3.15 לכתובתה הרשומה של המבקשת. ע"פ תצהיר השליח אישור המסירה נחתם ע"י מורשה של המבקשת.

לטענת המבקשת לא צורף לכתב התביעה שנמסר "הזמנה לדין" כנדרש בתקנות סדר דין אזרחי וכן מאופי הסעד המבוקש בכתב התביעה היתה סבורה כי מדובר בבקשה לסעד זמני ולא כתב תביעה. לכאורה יש להסיק מהאמור שכתב התביעה נמסר שלא בהתאם לכללי ההמצאה הנקובים בתקסד"א, קרי ,נפל פגם בהליך. אין מדובר בפגם טכני גרידא. צירוף הזמנה לדין היא דרישת התקנות ולא בכדי. מטרת ההזמנה לדין היא להעמיד את הנתבע על זכותו להגיש כתב הגנה, ואף לקצוב בפניו את מועד הגשתו . אין להתעלם מכך שמרבית האזרחים חסרי ידע משפטי בסיסי, לא כל שכן אין לצפות כי ידעו את המועדים החוקיים להגשת כתב הגנה. לפיכך, נקבע כי יש לצרף לתביעה טופס הזמנה לדין שבו מועמד הנתבע על הזכות להתגונן כאמור.

הדברים הנ"ל נובעים מפסיקת בתי המשפט השונים, וכפי שנקבע בבש"א (אשד') 247/07 וכן בבש"א (ת"א) 156333/07 מונסטויז'ן ישראל ואח' נגד עו"ד לוין נפתלי:

"אשר לטענת המנעות מהמצאת הזמנה לדין – אמנם אין חולק כי כתב התביעה נמסר בפועל למבקשים והיה בידיעתם. יחד עם זאת המבקש 2 לא נחקר, לא בעצמו ולא בשם מבקשת 1, לעניין אי מסירת כתב הזמנה לדין. במובן זה, טענתו על כנה עומד, ויש בה בהחלט לפגום בהליך כולו, כתב הזמנה הוא חלק בלתי נפרד מכתב התביעה, יש בו לפרש את ערכאת בית המשפט אליו יש להגיש את ההגנה, ואת פרק הזמן להגשת כתב הגנה שהרי כאמור פרק זמן זה הוא בשיקול דעת בית המשפט".

וראו גם השלכות אי המצאת הזמנה לדין בדברי כב' הנשיא אגרנט בע"א 483/65 רבקה ארנולד נ' צ'רנוב, פד"י כ(2) 215.219.

המשיבה בתגובתה לא צירפה תצהיר של השליח המעיד כי במצורף לכתב התביעה נמסרה גם הזמנה לדין ואף לא צורף עותק של ההזמנה לדין. מנגד כאמור מנהל המבקשת מצהיר כי לא נתקבל הזמנה לדין ולא נתבקש להיחקר על תצהירו ע"י המשיבה בעניין זה.

סבורני לאור האמור לעייל, כי אי צירוף טופס הזמנה לדין לתביעה שנמסרה למבקשת על פי תקנות 20 ו-49 לתקסד"א, מהווה פגם מהותי בהליך, המצדיק את ביטולו מחמת הצדק. מעיון בתשובת המבקשת אף נראה כי הוגשו שני הליכים נפרדים, האחד בקשה לסעד זמני טרם הגשת התביעה ותביעה לצו עשה בגינה ניתן פס"ד נשוא תיק זה. כך שגם אופי הסעד המבוקש, קיומם של 2 הליכים נפרדים הקשורים באותו סעד ודרישות התקנות מחייבות בנסיבות דנן ביטול פסק הדין "מחובת הצדק", ללא צורך להיכנס למשקל טענות ההגנה וסיכויי ההצלחה של המבקשת.

במקרה זה ההלכה היא שבימ"ש חייב לבטל את פס"ד, אך ורק לאור הפגם שדבק בו וללא התייחסות לטענות בעל הדין שכנגדו ניתן פס"ד ולסיכויי הצלחתן להתקבל וללא התייחסות לשאלה האם פס"ד מוצדק לגופו של עניין. ביטול כזה נעשה מתוך "חובת הצדק" (ראו: ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395 (1954): רע"א 5664/09 עו"ד הניג נ' פוריץ (פורסם באתרים משפטיים, 14.10.09)).

לאור כל האמור לעייל, אני מורה כי פס"ד יבוטל מחובת הצדק.

התצהיר התומך בבקשה לביטול פס"ד ישמש ככתב הגנה והמזכירות תקבע מועד לדיון לפי סדרי העבודה ביומנה.

המבקשת רשאית להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מהיום.