ת"א 47317-12-13 עירית ירושלים נ' מזרחי

בשתי התביעות המאוחדות עתרה התובעת לחיוב הנתבע לשלם חובות ארנונה עבור נכס באזור התעשייה עטרות. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת זהות המחזיק בנכס בתקופות הרלוונטיות, האם הנתבע הוא מי שהחזיק בנכס באותן תקופות, כפי שטענה התובעת (להלן גם – עיריית ירושלים או העירייה) או שמא, כטענת הנתבע, חברה שבבעלותו החזיקה בנכס בתקופות אלו ולפיכך אין לחייבו לשאת בתשלום חובות מסי הארנונה.

א. עיקרי העובדות 

2.שתי התביעות המאוחדות מתייחסות כאמור, לחובות ארנונה עבור נכס באזור התעשייה עטרות שבירושלים (גוש 30510 חלקה 090/001. מספר נכס בעירייה: 30510-090-001-0177) (להלן – הנכס). שתיהן הוגשו בהליך של סדר דין מקוצר ובהסכמת התובעת, ניתנה לנתבע רשות להתגונן.

בתביעה בת"א 701589/07 (הוגשה ביום 14.3.2007) נתבע חוב ארנונה בסך של 78,421 ₪ עבור השנים 2000 עד 2006 (יוער, כי ביום 19.5.2011 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה, כך שהסכום הנתבע יועמד על סך של כ-163,000 ₪ וזאת לאחר שנטען שנפלה טעות בסכום שנתבע בתחילה. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 6.11.2012 (החלטת כבוד השופטת שירלי רנר, שלפניה נשמעה התביעה באותה עת)).

התביעה בת"א 47317-12-13 (הוגשה ביום 26.12.2013) נתבע חוב ארנונה בסך של 109,171 ₪ עבור השנים 2007 עד 2013.

על-פי הנטען, סכום חוב הארנונה הכולל עבור הנכס, מאז שנת 1997 ועד היום, עומד על סך של כ-900,000 ₪, אולם כאמור, התביעות מתייחסות רק לתקופות האמורות.

3.הנושא המרכזי השנוי במחלוקת בין הצדדים הוא בשאלת זהותו של המחזיק בנכס. התובעת טוענת, כי המחזיק בנכס הוא הנתבע, בעוד שהנתבע טוען כי חברה שבבעלותו, חברת אריה מזרחי מכונות נגרות בע"מ (להלן – החברה), היא זו המחזיקה בנכס מאז שנת 1997.

אין מחלוקת על כך שהסכם השכירות לשכירת הנכס נחתם ביום 15.5.1997 (להלן – הסכם השכירות). על-פי הסכם השכירות, המשכיר הוא שלמה גולדהור (להלן גם – בעל הנכס) ואילו השוכרת היא "אריה מזרחי – מכונות נגרות בע"מ" (החברה). עם זאת, לצד שמה של החברה לא מופיע מספר החברה (מספר ח"פ), אלא מופיע מספר תעודת הזהות של הנתבע וכן מצוינת כתובתו הפרטית. לאורך כל ההסכם, חתום הנתבע על ההסכם, הגם שלצד שמו הוסיף "בע"מ", בעוד שאין כל חותמת של החברה (נספח 2 של התצהיר מטעם הנתבעת). עם זאת, הנתבע מצדו הציג העתק של ההסכם, שעליו מופיעה במספר מקומות חותמת של החברה.

עובדה נוספת שאינה שנויה במחלוקת היא שביום 8.11.1998 ניתן נגד הנתבע פסק-דין בהיעדר הגנה בת"א 17148/98, שלפיו חויב בתשלום חוב ארנונה בסך של 40,633 ₪ עבור הנכס הנדון. לאחר שהנתבע לא שילם את הסכום שחויב ננקטו נגדו בשנת 2003 הליכים בלשכת ההוצאה לפועל ובהתאם להחלטת ראש ההוצאה לפועל, עד היום משלם הנתבע את החוב בתשלומים.