ר.ע. נ' קבטי ואח'

1.לפניי בקשת התובעת למתן תשלום תכוף. הבקשה נסבה על ראשי הנזק של צרכי ריפוי, צרכי סיעוד וצרכי מחיה.

2.התובעת, ילידת 1943, נפגעה כהולכת רגל בתאונת דרכים מיום 1.10.14. הנתבעות כופרות בחבותן לפצות את התובעת על נזקיה בתאונה בטענה כי התובעת נפגעה מרכב צד ג' נהוג על-ידי נהג חסר ביטוח. בשלב זה מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום העיניים אשר קבע לתובעת נכות משוקללת בשיעור 38.44% בגין פגיעה בעין שמאל. הוגשה בקשה למינוי מומחים נוספים אך טרם ניתנה בה החלטה משטרם חלפו המועדים להגשת תשובת הנתבעות ותשובת התובעת לה.

3.ככל שמדובר בצרכי הסיעוד - יש להקדים ולומר כי אין חולק שעוד קודם לתאונה סבלה התובעת ממחלות שונות ובכללן לקות בעין ימין, סכרת, יתר לחץ דם, מחלת לב ואירוע מוחי (עדות התובעת בעמ' 3 ש' 11 - עמ' 4 ש' 1; וכן המסמכים הרפואיים שסומנו נ/3). כן עולה לכאורה מן החומר שלפניי כי נוכח מצבה הרפואי האמור הייתה התובעת זקוקה לעזרה גם לפני התאונה, כאשר זו ניתנה לה במסגרת עזרת קרובים כמו גם במסגרת המוסד לביטוח לאומי (ראו: הערכת תלות מיום 3.9.09, נ/1). גם אם אניח כי העזרה לה נזקקת התובעת לאחר התאונה לשם ביצוע פעולות היום יום או ניהול משק הבית אכן גדולה מזו לה נזקקה קודם לתאונה כטענתה, ממילא את העזרה הנוספת היא מקבלת כיום - כך על-פי טענתה שלה - מבתה ונכדתה שמתגוררות עמה. התובעת אישרה שאינה משלמת עבור עזרה, וצירפה לבקשתה התחייבות מצדה לשאת בתשלום לנכדתה בגין עזרתה רק לאחר קבלת פיצוי בסוף ההליך. לא נטען וממילא לא הוכח כי נגרם הפסד בפועל לבתה של התובעת או לנכדתה בגין העזרה שנטען כי הן מעניקות לה (ראו: עדות התובעת בעמ' 1 ש' 23 - עמ' 3 ש' 2). בנסיבות אלה אף אם בפסק הדין יהיה מקום לבחון פסיקת פיצוי בגין עזרת בני המשפחה החורגת מחובתם המוסרית ככל שתוכח, הרי משלא הוכחו בשלב זה הוצאות ממשיות בגין עזרה, אין מקום לפסוק תשלום תכוף בגין צרכי סיעוד (ראו: אליעזר ריבלין תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 823-822 (מהדורה רביעית, 2012)).

4.אשר לצרכי ריפוי – מחוות דעתו של מומחה העיניים וכן מן התיעוד הרפואי שהונח לפניי לא עולה צורך בקבלת טיפול רפואי בקשר לתאונה, ובפרט לא טיפול שאינו מכוסה בסל הבריאות. הוא הדין ביחס להוצאות האשפוז. על כן בשלב זה לא נמצא בסיס לפסיקת תשלום תכוף בגין הוצאות רפואיות שוטפות בסך 2,000 ₪ לחודש; מה עוד שלא צורפו כל קבלות או אסמכתאות אחרות על הוצאה שהוצאה בפועל בקשר לצרכי ריפוי.

5.בנוגע לצרכי מחיה, אין חולק וכך גם העידה התובעת כי שנים עוד קודם לתאונה לא עבדה והיא עקרת בית (עמ' 1 ש' 12-11). כן הצהירה התובעת בבקשתה שאין לה תלויים. בנסיבות אלה ברי שאין מקום לפסוק תשלום תכוף בראש נזק זה.

6.לאור האמור הבקשה נדחית.

7.המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' סיוון תשע"ו, 10 יוני 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: