ת"א 4709-08-11 חזן נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

התובע, יליד 1984 (כבן 30), מרבה להיפגע בתאונות דרכים.

תביעתו זו הוגשה בגין חמש תאונות דרכים שאירעו לו, לטענתו, בשנים 2004-2009. התביעה בגין שתיים מהתאונות (מול מבטחת אחרת) סולקה. עתה נותר להכריע בתביעתו לפיצוי בגין שלוש תאונות דרכים – שתיים הן תאונות עצמיות ובשלישית נפגע על ידי אופנוע אחר עת היה הולך רגל.

הנתבעת כופרת בקיומן של התאונות וכן בקיומו של כיסוי ביטוחי לאופנוע האחר. מחלוקת נוספת נוגעת לנזק. בשתי תאונות לא נגרמה נכות ובשלישית נגרמה נכות בשיעור 5% בשל פגיעה בברך. התובע סבור כי נגרמו לו נזקים בסך 682,348 ₪ ואילו הנתבעת מציעה פיצוי של 6,000 ₪ בלבד.

בבית-המשפט נחקרו התובע והמומחה הרפואי, ד"ר יחזקאל טיטיון. לאחר שמיעת העדויות ובחינת הראיות מצאתי לקבל את התביעה בגין שתי התאונות העצמיות ולדחותה ככל שהיא נוגעת לתאונה עם האופנוע הזר שלגביה לא הוכח קיומו של כיסוי ביטוחי. אשר לנזק – נפסק סכום של 62,943 ₪.

להלן אתייחס בנפרד לכל אחת מהתאונות.

תאונה מ-19/1/2005

1. התובע טוען כי בעת שהיה הולך רגל פגע בו אופנוע שמספרו 56-757-01. כתמיכה לטענותיו הוגש אישור משטרה כי התלונן על התאונה ואישור על פינויו באמבולנס.

2. התובע לא תבע את נהג האופנוע.

3. הנתבעת כופרת בקיומה של התאונה, בקיומו של כיסוי ביטוחי לאופנוע, ובכיסוי ביטוחי לנהיגתו של הנהג (בהנחה שיש פוליסה).

   בחנתי את הראיות ומצאתי לדחות את התביעה בגין תאונה זאת.

    

4. נפגע בתאונת דרכים אינו יכול להסתפק בתביעת חברת הביטוח של המזיק ועליו לתבוע את המזיק עצמו, היינו – את נהג הרכב הפוגע (ע"א 589/79 אליהו נ' צאיג, ל"ה (2) 123 [1980]). יתכנו מקרים בהם תוכר חובתה של מבטחת לפצות תובע גם אם נהג הרכב לא צורף מבחינה פורמאלית, אולם המקרה הנוכחי אינו נמנה עליהם שכן חסרונו של הנהג הינו פגם מהותי ביותר. לאחר שמיעת הראיות התברר כי התובע כלל אינו יודע מי נהג באופנוע בעת הפגיעה, וכי קיבל מהמשטרה פרטים ששייכים, כנראה, לבעל האופנוע [עמ' 8, 4]. התובע לא טרח לפנות לבעלים כדי לברר את זהות הנהג שפגע בו ולא צרף אותו להליך אף שידע כי הנתבעת כופרת בחבות. התובע גם לא הציג תעודת ביטוח של האופנוע הפוגע וממילא לא הוצג רישיון נהיגה של נהג האופנוע (שאינו ידוע). עולה כי כלל לא ידוע מיהו הנהג, אם קיים ביטוח ואם הביטוח מכסה את הנהיגה. בנסיבות אלו לא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו ולהראות כי הנתבעת חבה בפיצוי כלשהו. אוסיף כי קיים גם ספק בנוגע לאירוע התאונה עצמו, שנלמד מפי התובע שהוא בעל דין במשפט אזרחי, וכי התיעוד שתומך בגרסתו הוא דל ואינו מבסס קיומו של אירוע תאונתי.

5. התביעה בגין תאונה זו נדחית. לשלמות התמונה אוסיף כי התובע לא הוכיח שנגרם לו נזק בעקבות התאונה ולא צרף כל מסמך שיעיד על הפסד או הוצאה. ככל שתביעתו הייתה מתקבלת היה מקום לפסוק פיצוי בגין כאב וסבל בסך של 5,000 ₪ לכל היותר.