ת"א 47079-08-15 סלמן ואח' נ' בנק דיסקונט יבנה 11175

לטענת המבקשת, טענות התובע כפי שנטענו בסעיפים 23,34, 36 ו-37 סיפא סותרים את כתב תביעתו ועל כן יש להורות על מחיקתם. בנוסף, טוענת המבקשת כי סעיפים 13-20, 27-33 בתצהיר עדות ראשית של התובע מהווים טיעון משפטי שאין מקומו בתצהיר.לפניי בקשה למחיקת סעיפים מתצהיר עדות ראשית של התובע בשל הרחבת/שינוי חזית וכן בשל היות חלק מהן טענות משפטיות.

בתגובתו הלאקונית, טוען המשיב כי המדובר בשלב "מקדמי יחסית" בהליך שטרם התקיים בו דיון הוכחות. עוד טוען המשיב כי בקשת המבקשת למחיקת סעיפים מתצהירו אינה אלא ניסיון למנוע בירור השאלות האמיתיות שבמחלוקת וחקר האמת.

דיון והכרעה:

תביעת התובע הינה תביעת רשלנות נגד המבקשת בשל כיבוד השיקים שזויפו, כטענת התובע, על-ידי צד ג' והנזקים הממוניים והבלתי ממוניים שנגרמו לתובע בשל כך (סעיף 66 לפרק "הסעדים המבוקשים" בכתב התביעה).

לאורך כתב התביעה נטען כי הכספים הוחזרו בסופו של יום לתובע (ראן, בין היתר, סעיפים 48, 59, 60 לכתב התביעה) וכי התביעה אינה תביעה להשבתם אלא לנזקים שנגרמו לתובע, כטענתו, כתוצאה מכיבוד השיקים.

בישיבת קדם משפט ביום 31/10/16 טען ב"כ התובע כי הכספים לא הוחזרו למרשו (ראו בעמ' 3 ש' 17) וב"כ הנתבעת התנגדה מפורשות לשינוי החזית. אף בהחלטת בית המשפט מאותו היום צוין: "... כמו כן, נטען בכתב התביעה שהסך 19,000 ₪, שלכאורה נמשך מחשבון בנק התובע שעה בחתימתו זויפה והוחזר, כך על פי כתב התביעה, הרי שבדיון היום נטעו כי הכספים לא הוחזרו. ב"כ הנתבע הודיעה שאינה מסכימה להרחבת חזית ותשומת לב התובע, לאותן שאלות שהיו היום".

עיון בתצהיר עדות ראשית של התובע מעלה כי בניגוד לנטען בכתב התביעה, מצהיר התובע כי הכספים לא הוחזרו לחשבונו (סעיף 23) והוא עותר להשבתם אף בפרק המפרט את הנזקים הנתבעים (סעיף 34, 37, 38).

ההלכה היא כי רשימת הפלוגתות העומדת לדיון מעוצבת בכתבי הטענות של בעלי הדין. משכך, טענה שמעלה בעל דין שלא הועלתה מלכתחילה בכתבי טענותיו מהווה שינוי חזית, ויש לדחותה. בעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוגדרה בכתבי הטענות, אלא אם הצד שכנגד נתן הסכמתו לכך או אם בית המשפט נענה לבקשתו לתקן את כתבי הטענות (ראו בספרו של המלומד א' גורן סוגיות בדר דין אזרחי מהדורה שתים עשרה בעמ' 145 והאסמכתאות שם)

כאמור, בכתב התביעה נטען כי הכספים שהוצאו מחשבון המשיב, הוחזרו לו ולא נתבעת השבתן אלא נתבעים הנזקים שנגרמו כתוצאה מהוצאתם מהחשבון. לא זו אף זו, כאמור, בישיבת קדם משפט הועלתה טענה עובדתית הסותרת את האמור בכתב התביעה וב"כ הנתבעת הביעה התנגדות מפורשת לשינוי החזית ואף עמדה על תיקון כתב התביעה.

האיסור לשינוי או הרחבת חזית נובע מהעיקרון לפיו בעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוגדרה בכתבי הטענות. מבחינה מהותית איסור זה מגן על הנתבע מפני עיוות דין, בכך שהוא מאפשר לו להיערך כראוי להתמודדות עובדתית ומשפטית עם הסוגיות העולות מכתבי הטענות (ראו בע"א 8871/07 יודפת מושב עובדים נ' נגוהות (פורסם במאגרים) וכן בספרו של המלומד א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שתים עשרה), עמ' 146-147 והאסמכתאות שם).

משהתנגדה הנתבעת לשינוי החזית ומשבחר המשיב שלא לפעול על-פי הדרך הקבועה בתקנות ולא מצא לנכון לעתור לתיקון כתב התביעה כך שישקף את טענותיו העובדתיות ואת מלוא הסעד, הרי שטענותיו בתצהיר עדות ראשית מטעמו העומדות בסתירה לנטען בכתב התביעה מהוות שינוי חזית אסורה שאין להתירו.

על כן, הסעיפים 23, 34 בתצהיר עדות ראשית מטעם המשיב ימחקו במלואם.

כמו כן, יימחק סעיף 37 סיפא החל מהמילים "הנתבעת אף הוסיפה...".

כן יימחקו מסעיף 38 המילים "לרבות השבת הסך של 19,000 ₪ שנמשך מחשבוני שלא כדין".

באשר לטיעון המשפטי כפי שמופיע בסעיפים 13-20, 27-33, הרי שאין מקומו בתצהיר עדות ראשית במסגרתו מצהיר התובע בהיותו בעל דין על העובדות שהינן בידיעתו ועל כן אף סעיפים אלה יימחקו מהתצהיר.

המשיב ישלם הוצאות המבקשת בגין הגשת בקשה זו בסך 2,500 ₪. סכום ההוצאות משקף התנהלות המשיב סביב סוגיית שינוי החזית והיעדר הגשת תגובה עניינית מטעמו לבקשה הנוכחית.