ת"א 47054-08-15 גורן נ.צ.ב בע"מ ואח' נ' גבמור השקעות בע"מ

לפני בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על המשיבה מלהתקשר עם צד ג' בהסכם להעברת ו/או הסבת ו/או הארכת זכויות החכירה לגבי נכס מקרקעין ברחוב החרוץ 10 בתל אביב הידוע כגוש 7108 חלקה 43 (להלן: "הנכס") ו/או לבצע דיספוזיציה בזכויותיה בנכס.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

דיון

1. ככלל מקום שנטען להתקשרות בהסכם למכירת מקרקעין, נוטה מאזן הנוחות לטובת מתן סעד זמני שימנע דיספוזיציה במקרקעין כדי למנוע סיכול אפשרי של פסק דין שיינתן לטובת המבקש. אלא, שנראה כי המקרה כאן יוצא מהכלל משום שמטענת המשיבה עולה כי כבר בוצעה דיספוזיציה בזכויות המשיבה במקרקעין. דהיינו המשיבה כבר מכרה את זכויותיה במקרקעין לצד ג' ועסקה זו דווחה לעירייה ולרשויות המס. ככל שיש תוקף לעסקה זאת אפשר שצד ג' יבצע דיספוזיציה במקרקעין ללא צורך בהסכמת המשיבה, ונמצא שלא תצמח כל תועלת ממתן צו המניעה. אוסיף, כי טענת המבקשים כאילו העסקה שלכאורה כרתו עם המשיבה גוברת על העסקה שכרתה המשיבה עם צד ג' משום שהיא נעשתה קודם לכן, אינה מקובלת עליי, נוכח מסקנתי לפיה לכאורה לא השתכלל בין המבקשים לבין המשיבה הסכם מחייב.

   זאת ועוד. צו המניעה המבוקש עשוי לפגוע ברוכש אשר רכש את זכויות המשיבה במקרקעין (להלן: "הרוכש") ואין ליתן סעד זה מבלי שהרוכש היה צד להתדיינות וניתנה לו הזדמנות ראויה לטעון לטובתו. יוער, כי המבקשים לא ביקשו לצרף את הרוכש כצד לכתב התביעה ולבקשה זו, למרות שידעו על מכירת זכויות המשיבה במקרקעין למצער ביום בו נחקרה המשיבה במסגרת ההליך כאן (ע' 16 לפרוטוקול הדיון מיום 18.10.2015)

   האם נכרת הסכם

2. המבקשים מבססים את זכותם בנכס על טיוטת הסכם שלטענתם ניסוחה הושלם והיא כללה את כל התנאים המוסכמים, עד כדי שהצדדים נדברו ביניהם להיפגש ביום 12.8.2015 לצורך חתימה על נוסח ההסכם המוסכם. על כן, לטענתם יש לקבוע כי בינם לבין המשיבה נכרת הסכם לרכישת זכויותיה של המשיבה במקרקעין או לקבוע כי המשיבה נהגה בחוסר תום לב כאשר התחמקה מהפגישה שנועדה לחתימה על ההסכם שכל תנאיו סוכמו בין הצדדים, ובהתאם זכאים המבקשים לפיצויי קיום, דהיינו אכיפה של ההסכם לרכישת זכויותיה של המשיבה במקרקעין בתמורה ובתנאים שנקבעו בנספח י"ג לבקשה.