ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
47021-12-12,21106-04-14
24/07/2016
|
בפני השופטת:
אביגיל כהן
|
| - נגד - |
המבקש- התובע::
ביז'אן טיזאבי עדי טל
עו"ד עדי טל
|
המשיבים- נתבעים 1-3 ו -5: :
1. אולמי שושנים בע"מ א' חסטר
2. אירג' קרמנשהצ'י
3. נורמן קרמנשהצ'י
4. רוהי (רוהללה) קרמנשהצ'י ז' עירוני
עו"ד א' חסטר
עו"ד ז' עירוני
|
| החלטה |
1.לפני בקשה מטעם התובע – ביזאן טיזאבי (להלן: "טיזאבי") לדחות את העיון בהקלטות והתמלולים המצוינים בסעיף 40 לתצהיר גילוי מסמכים מטעמו (נספח ב' לבקשה 42 מיום 31.8.15), עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים.
בקשה זו הועלתה ע"י טיזאבי במסגרת תגובתו לבקשה מטעם נתבעת 1 – אולמי שושנים בע"מ (להלן: "החברה"), נתבע 2 – אירג' קרמנשהצ'י (להלן גם: "אירג' קרמנשהצ'י") נתבע 3 – נורמן קרמנשהצ'י (להלן גם: "נורמן קרמנשהצ'י") ונתבע 5 – רוהי (רוהוללה) קרמנשהצ'י (להלן גם: "רוהי קרמנשהצ'י").
2.נתבעים 2, 3 ו-5 הינם אחים בני משפחת קרמנשהצ'י, תושבי חו"ל בשנות ה- 80 לחייהם. שלושתם יכונו יחד: "האחים קרמנשהצ'י". האחים קרמנשהצ'י הם קרובי משפחה של משפחת טיזאבי.
בתביעה שלפני עתר טיזאבי לסעד כספי בסך 6,000,000 ₪ (לצרכי אגרה) בגין נזקים נטענים שנגרמו לו עקב מעשים ומחדלים של הנתבעים בעוולות של חוסר תום לב, רשלנות, גזל ועשיית עושר ולא במשפט. כן נטען כי יש לשאת בסכומים הנטענים גם מכוח זכות השיפוי עפ"י סעיף 9 לחוק הערבות, התשכ"ז – 1967.
עפ"י כתב התביעה, עניינה של התובענה בכספים שהוציא טיזאבי לצורך הסדרת חובות החברה מכוח ערבותו ללא הגבלה בסכום לכל התחייבויות החברה שניתנה לטובת הבנק, וכן בשל נזקים נוספים שנגרמו לו מכוח ערבות זו והתנהלות הנתבעים כלפיו.
החברה היתה פעילה בעיקר בתחום ניהול והפעלת אולמות אירועים וחלק מבעלי המקרקעין המצויים ברחוב המסגר 45, ת"א הידועים גם כגוש 7104 חלקה 211 תת חלקות 3-4. משנת 1995 לערך, החברה אינה פעילה.
עד שנת 1993 היו האחים קרמנשהצ'י (יחד עם אחיהם ד"ר הישמטוללה קרמנשהצ'י) בעלי המניות והדירקטורים היחידים בחברה. החל משנת 1993 מחזיק טיזאבי (עבורו ועבור בני משפחת טיזאבי) יחד עם נתבע 4 (קיומרס טיזאבי –אחיו) ב- 30% מהון המניות של החברה והאחים קרמנשהצ'י, יחד עם ד"ר הישמטוללה קרמנשהצ'י, מחזיקים ב- 70% מהון המניות של החברה, מכוח פסה"ד בהפ' 944/92. משנת 1993 מונו טיזאבי ונתבע 4 (מכוח פסה"ד שניתן בהפ' 944/92) גם לדירקטורים בחברה. עם זאת, לאורך השנים השליטה בחברה היתה ונותרה בידי משפחת קרמנשהצ'י ובפועל בעיקר ע"י אירג' קרמנשהצ'י ונורמן קרמנשהצ'י.
נטען כי בפסה"ד שניתן בנובמבר 1997 בת"א 891/96 חויבו החברה וטיזאבי (מכוח ערבותו) לשלם לבנק לאומי לישראל (להלן: "הבנק") סך של 3.5 מיליון ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית וסכומים נוספים. החברה לא שילמה את החוב הפסוק וטיזאבי שילם מכיסו את כל הסכומים שנדרשו ע"י הבנק להסדרת החוב הפסוק.
טיזאבי טוען בכתב התביעה כי אירג' קרמנשהצ'י ונורמן קרמנשהצ'י שהיו "הרוח החיה" בחברה ומעורבים בניהולה עמדו בקשר עם טיזאבי; ידעו על מצבה הפיננסי של החברה והתחייבו כלפיו כי יישאו אישית בכל חובות החברה כלפי הבנק וכי טיזאבי לא יידרש להוציא כספים מכיסו להסדרת החובות. בדיעבד, התברר למשיב כי אירג' קרמנשהצ'י ונורמן קרמנשהצ'י הציגו לו מצגי שווא והפרו את התחייבותם בחוסר תום לב. לטענתו, הם הותירו אותו לשאת לבדו בכל הכספים שדרש הבנק להסדרת החוב הפסוק וגם יתר הנתבעים לא שילמו דבר על חשבון חובות החברה.