ת"א 46985-07-15 הלפרן ואח' נ' שטרן ואח'

מבוא ורקע עובדתי

1. בפני בקשת המבקשים, הם התובעים, להטלת עיקול זמני על מקרקעין הידועים כחלקה 105 בגוש 30084 בירושלים (להלן: הנכס). הנכס רשום בבעלות קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל (להלן: המוכרת), והמחזיקה בו היא המשיבה 2 (להלן: העמותה), עמותה למטרות חסד וצדקה. על פי הבקשה מיועד העיקול הזמני למנוע דיספוזיציה של הזכויות בנכס, וזאת בהתאם לתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות).

    

2. כעולה מכתב התביעה ומהבקשה בשנת 2004 פנה המשיב 1 (להלן: שטרן) למבקשים בבקשה שיעמידו לעמותה הלוואה בסכום של 1,000,000$, וזאת במטרה לאפשר לעמותה לרכוש את הנכס, ולהפעיל בו אולמות לעריכת אירועים של מעוטי יכולת מבלי לחייבם בתשלום עבור שכירת האולם. ההלוואה ניתנה לעמותה ב-18.10.2004.

    

3. בהמשך, לאחר שנוכחו המבקשים כי לעמותה אין את ההון הדרוש להשלים את רכישת הנכס, העמידו המבקשים לטובת העמותה סכומי כסף נוספים בסך מיליוני דולרים ולירות שטרלינג למטרה זו, ואף סייעו לעמותה במשא ומתן לרכישת הנכס מהמוכרת. בסיומו של המשא והמתן נרכש הנכס בסיוע המבקשים תמורת 5,450,000$.

    

4. כאמור, אף שרכישת הנכס הושלמה לפי שנים, העמותה לא נרשמה כבעלת הנכס במרשם המקרקעין. לטענת העמותה העיכוב ברישום נבע מחוב לרשויות המס, שהוסדר לאחרונה. בשנת 2009 נרשמה הערת אזהרה על הנכס לטובת העמותה.

    

5. בין הצדדים התנהל במשך שנים משא ומתן להשבת ההלוואות, ומשלא צלח הגישו המבקשים המרצת פתיחה למתן סעד הצהרתי, שבהמשך הועברה לפסים של תובענה רגילה, בגדרה הוגשה בקשה זו.

    

6. במסגרת כתב התביעה, כפי שתוקן, דורשים המבקשים מהמשיבים להשיב להם את הכספים שהלוו לצורך רכישת הנכס בטענה כי מדובר בהלוואות, שסכומם המצטבר נכון למועד הגשת התביעה הוא כ-22,800,000 ₪. טענה זו מבוססת על מסמך עליו חתומים הצדדים מיום 18.10.2004 (להלן: ההסכם), בגדרו נקבע כי באם לא יוחזרו ההלוואות יהיו המבקשים זכאים לממש את הנכס. הסעדים המבוקשים בתביעה הם השבת כספי ההלוואות שהינם בתוספת הצמדה וריבית 28,000,000 ₪, ולחילופין להורות על מינוי כונס נכסים למכירת הנכס.