ת"א 46975-06-15 עכו אשל ואח' נ' כתר

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
46975-06-15
18.11.2015
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
מבקש (הנתבע):
אילן כתר
עו"ד עמוס ברכה
משיבים (התובעים):
1. זוהר עכו אשל
2. שי צוקרמן
3. יוסי צוקרמן
4. יובל צוקרמן

עו"ד משה זלצר
החלטה
 

החלטתי עניינה בבקשת המשיב-הנתבע לצמצום היקפו של צו מניעה שניתן בהסכמה, ועניינו במניעת הפעלתו של גן ילדים בלא היתר. זאת בהמשך לדיון שהתקיים היום במעמד הצדדים.

 

1.בתמצית: המשיבים הם בעלי דירות בבית משותף ברח' תל חי 9 בתל אביב. המבקש הוא בעל דירה בקומת הקרקע של אותו בניין. המבקש השכיר את דירתו לאחרים, מר מרקו שלומי ובתו גב' מאיה שלומי. המשיבים הגישו ביום 22.6.15 תובענה לצו מניעה קבוע ובגדרה בקשה לסעד הצהרתי, שימנע מן המבקש או מי הפועל מטעמו להפעיל בדירה גן ילדים, הכל ללא היתר כדין, בהיות הדבר משום מטרד לשכניו. אין חולק כיום כי גב' שלומי, השוכרת, אכן מבקשת להפעיל בדירה גן ילדים, ואין חולק לעת הזו כי אין בידה את ההיתרים של רשויות התכנון להפעלת גן כאמור, ודאי בהיקף שבו ביקשה להפעילו.

 

2.הבקשה לסעד זמני הובאה לעיוני. דיון בבקשה התקיים ביום 14.7.15. בגדרי הדיון תרתי עם הצדדים אחר חלופות למיצוי ההליך המשפטי, בין אם לתקופת הביניים (שכן אותה עת הופעל פעוטון שנועד להימשך עד תום הקיץ), ובין אם ככלל. עמדתי אף על הבעייתיות, לכאורה, בהפעלת גן ילדים ללא היתר, ככל שיש בו משום מטרד לשכניו (להשקפתי בעניין ראו: ת"א 15064-07-12 גולוב נ' נגל (24.7.12); ת"א 62710-06-15 נוף נ' עפר (17.7.15)). בעלי הדין השכילו להגיע לכלל הסכמה, שהבטיחה את המשך פעילות הפעוטון בתקופת הקיץ, מחד גיסא, אך הורתה על כך שמיום 1.9.15 לא יופעל הגן עוד, מאידך גיסא, תוך שנשמרה הזכות למבקש לעתור לצמצום הצו או ביטולו במקרה של שינוי נסיבות מהותי, קרי כבקשה לעיון חוזר כהוראתה של תקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

3.ביום 18.8.15 מיהר המבקש ועתר לביטול הצו. טעמו: הנה הגיש הוא בקשה להיתר לעיריית תל אביב, האוחזת במדיניות אוהדת לפתיחת גני ילדים ומאפשרת מסלול מקוצר במיוחד לקבלת היתרים להפעלתם גם בבנייני מגורים, ואיש המקצוע מטעמו מאריך כי בתוך ארבעה חודשים יזכה בהיתר המיוחל. משנתאספו התגובות והתשובות, הבקשה נדחתה, בהחלטתי מיום 24.9.15, שתמציתה בהיעדר שינוי נסיבות רלבנטי ובקושי הנעוץ בפתיחת גן ילדים בלא היתר כדין, ולא אחזור על הדברים. בשולי ההחלטה עמדתי על כך שניתן היה לבחון לכל היותר אפשרות לצמצום הצו, נוכח גישתה של העירייה להפעלת גני ילדים כאשר מספר הילדים הוא מצומצם ביותר, תוך שהדגשתי כי הדבר יהיה כרוך בקיום הוראות הדין, כמו גם מניעת מטרד.

 

4.ביום 24.10.15 שב ועתר המבקש לצמצום הצו. טעמו: עיריית תל אביב מאפשרת הפעלת גן ילדים של עד חמישה ילדים שגילם אינו עולה על שלוש שנים, כעולה גם מעמדת העירייה שבאה (ביוזמת המבקש, ניתן להבין) בעקבות החלטתי הקודמת. השיבו המשיבים: תנאי להפעלת משפחתון בהיקף האמור הוא מגורי המפעיל בדירה. גב' שלומי אינה גרה בדירה. מכאן החלו תגובות ותגובות שכנגד הנסבות על מגוריה של גב' שלומי בדירה, שהגיעו כדי הפעלת חוקר פרטי מטעם המשיבים, שמצא כי גב' שלומי אינה מתגוררת בדירה כי אם בדירה אחרת.

 

5.דיון התקיים היום. מששבו הצדדים וכשלו במציאת פתרונות מוסכמים לייתור המחלוקת, נחקרה גב' שלומי על תצהירה. הצדדים סיכמו, והגיעה עת הכרעה.

 

6.דין הבקשה להידחות. שני טעמים לדבר.

 

7.ראשית, לא חל כל שינוי נסיבות מהותי. מדיניותה המקלה של עיריית תל אביב במתן היתרים לשימוש חורג להפעלת גני ילדים פרטיים בדירות מגורים ידועה, עוד מאז הגשת הבקשה המקורית, כאשר המשיבים טרחו וצירפו את המדיניות האמורה לבקשתם (נספח ה'). העובדה ש"משפחתון המכיל עד 5 ילדים הפועל בבית המגורים של המטפלת" מוחרג מכלל המקרים המחייבים היתר לשימוש חורג הייתה ידועה, שכן זו צוינה מפורשות בשורה השניה למדיניות האמורה. השינוי היחיד שהמבקש טוען לו, באמצעות גב' שלומי, הוא שגב' שלומי החלה להתגורר גם בדירה האמורה, טענה עובדתית הרחוקה מלהיות מדויקת או בעלת נפקות, כמבואר להלן. במצב דברים זה, אין עילה לעיון חוזר.

 

8.שנית, ולגוף הדברים, ממילא דין הצו להיוותר על כנו. גם אם לא היה המבקש מסכים לדבר, וגם אם הבקשה לצו מניעה זמני הייתה נידונה de novo, עדיין היה מקום למתן הצו.

 

הדברים הובהרו הן בהחלטתי הקודמת בתיק זה, הן בהחלטות הנוספות שהפניתי אליהן לעיל. ובתמצית: קו פרשת המים בכל הנוגע לסוגיית המטרדים הנובעים משימוש במקרקעין, הוא תדיר חוקיות השימוש במקרקעין, בהתאם לדיני התכנון והבניה. הוראות חוק התכנון והבניה, המחייבות קבלת היתר לשימוש חורג, נועדו להגן בין היתר על בעלי המקרקעין הסמוכים (ראו: ע"א 273/80 מדינה נ' כהן, פ"ד לז(2) 29 (1983). בעל מקרקעין סמוך יוכל אז לעתור לצו מניעה שיאסור על המשך הפעולה הנוגדת את הוראות החוק, גם אם המטרד הוא במדרג הנמוך (ראו: ר"ע 62/83 בעל טכסא נ' גונן, פ"ד לח(1) 281), ואין חולק לעת הזו כי הפעלת גן ילדים, ברוכה ככל שתהא, יש בה משום מטרד במדרג הנמוך לפחות לשכנים. זאת, בעוד שבעת שלשימוש במקרקעין יש את ההיתר הנדרש לפי דין, עוצמת המטרד שתידרש על מנת להביא להפסקת הפעולה תהא ברמה גבוהה ביותר (שם). משמעות הדבר: אף שבית משפט זה אינו מחליף את רשויות התכנון או משמש כבית משפט לעניינים מקומיים, הרי שלהתאמת פעילות המבקש לחוק חשיבות מכרעת בכל נושא מתן הצו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>