ת"א 4697-09 אטיאס נ' מור ואח'

לפניי תביעה ע"ס 343,000 ₪, שהגיש התובע כנגד הנתבעים בגין הלוואה שנטלו הנתבעים מהתובע ואי קיום זכרון דברים שנוגע לדירה באשדוד (להלן:"הדירה").

בכתב התביעה נטען כי הנתבעים לוו מהתובע סך של 280,000 ₪ וכאשר ראו שאינם יכולים להשיב את סכום ההלוואה, פנו לתובע והציעו לו לרכוש את הדירה תמורת סך של 930,000 ₪ כאשר דמי ההלוואה שקיבלו יחשבו כדמי מקדמה עבור רכישתה. ביום 20.7.09 נחתם בין הצדדים זיכרון דברים ובו התחייבו הנתבעים לחתום עם התובע על הסכם למכירת הנכס עד ליום 10.8.09 ולהעביר את מלוא זכויותיהם בנכס לתובע עד ליום 1.9.09. לאחר זמן, כפי שנטען בכתב התביעה, הודיעו הנתבעים לתובע כי אינם מעוניינים למכור לו את הדירה, והם מבטלים את זיכרון הדברים ובמועד זה העבירו לו המחאה ע"ס 70,000 ₪ והתחייבו כי מלוא המקדמה תושב לידיו בימים הקרובים. ההמחאה חוללה ודרישות התובע לנתבעים להשבת מלוא המקדמה לא נענתה. על כן טוען התובע כי הנתבעים הפרו את ההסכם וכן טוען לתרמית, לרשלנות ולעשיית עושר ולא במשפט וכן לניהול משא ומתן בחוסר תום לב. הסכומים הנתבעים בכתב התביעה הם דמי המקדמה בסך של 280,000 ש"ח, 10,000 דולר הפיצוי המוסכם הקבוע בזיכרון הדברים וכן 25,000 ₪ בגין עגמת נפש.

לטענת הנתבעים מטרת החוזה לרכישת הדירה, הייתה להחזיר לתובע כסף שלוו ממנו ושאמור היה להתקבל לאחר שהבנק יאשר לתת לנתבעים הלוואת משכנתא על הדירה. אולם הדבר לא צלח. לעניין זה נטען כי התובע לא חתם על זיכרון הדברים. עוד נטען בכתב ההגנה כי הדירה נמכרה לאחרים ביום 30.8.09 וכי התובע קיבל סך של 500,000 ₪ בשיק, וכן שיק ע"ס 70,000 ₪ ועל כן קיבל סכומים גבוהים יותר מסכום ההלוואה שהתובע טוען כי נתן לנתבעים. הנתבעים טוענים כי אין לתובע כל מסמך שמעיד על כך שנתן להם הלוואה כלשהי והם שילמו לו כספים מאחר שחששו לחייהם. בתצהיר הנתבע נטען כי השיק ע"ס 500,000 ₪ ניתן ללא ציון שם המוטב וכי השיק ע"ס 70,000 ש"ח ניתן ללא תאריך וללא ציון שם מוטב כשיק בטחון.

יצוין כי התיק הועבר לטיפולי לאחר שנדון ע"י מותבים אחרים.

ביום 7.5.11 נתן כב' השופט עמית כהן פסק דין כנגד הנתבעים בהיעדר התייצבות. פסק הדין בוטל בהחלטה מיום 13.2.12, והצדדים הגישו ראיותיהם.

בתיק מונה כמומחה מטעם בית משפט בתחום הגרפולוגיה מר חג'ג' יצחק (החלטת כב' השופט עמית כהן מיום 12.6.12) והמומחה התבקש לבדוק האם שם הנפרע "אלון איבגי" על גבי השיק של 500,000 ₪ (נספח א' לכתב ההגנה) נכתב ע"י התובע אם לאו. בחו"ד מיום 5.8.12 קבע המומחה כי קיימת סבירות גבוהה בדרגה 2, (בין 80% ל-90%) שרישום שם הנפרע "אלון איבגי" בשיק לא נרשם על ידי התובע.