ת"א 46900-08-10 כהן ואח' נ' בן שפרוט ואח'

עניינה של החלטה זו קביעת המשך ההליכים בתיק לאחר מתן החלטה בבקשת רע"א 22538-02-14 להלן: "הבר"ע"), שהוגשה על ידי התובע על החלטתי מיום 25.12.13 (להלן: "ההחלטה"). החלטה זו התירה הגשת כתב תביעה מתוקן, לאחר שהליך ההוכחות כבר החל , אך בכפוף לתשלום הוצאות בסך 10,000 ₪ תוך 21 יום.

כבוד השופטת יעקובוביץ אשר דנה בבר"ע נתנה ביום 18.4.14 החלטה מפורטת ומנומקת בבקשה לדחייה על הסף של הבר"ע ובסופה קבעה כדלקמן: "לאור כל אמור לעיל משלא באה בפניי בקשה מפורשת להארכת מועד ומימלא אף לא הוצג כל טעם המצדיק מתן אורכה כאמור, מורה על דחיית הבקשה לרשות ערעור מחמת איחור בהגשתה"

מהאמור לעיל עולה כי נדחתה הבר"ע על ההחלטה המתנה את תיקון כתב התביעה בתשלום הוצאות תוך 21 יום. מהחומר המצוי בתיק עולה כי כתב התביעה המתוקן הוגש ללא תשלום ההוצאות ביום ה- 6.1.14, וכי הבר"ע על ההחלטה הוגשה ביום 16.2.14, רק לאחר החלטת כבוד השופט יעקב שקד מיום 20.1.14 . דהיינו, ההוצאות שנקבעו בהחלטה לא שולמו במועד שנקבע באותה החלטה, ותחת זאת הוגשה בר"ע על אותה החלטה. הבר"ע כאמור נדחתה.

לאחר שההחלטה בדבר דחיית הבר"ע הועברה לתיק הנדון, הגישו הצדדים בקשות שונות , אשר המכנה המשותף שלהן קביעת המשך ההליכים בתיק לאור החלטה בבר"ע.

אתייחס לבקשות האחרונות שעדיין לא ניתנה בהן החלטה כמפורט להלן:

ביום 20.5.14 הגיש התובע בקשה שכותרתה "בקשה חוזרת למתן הוראות ולקביעת מועד דיון" . הנתבע הגיש תגובה ביום 25.5.14, והתובע הגיש תשובה ביום 5.6.14. ביום זה ניתנה החלטתי לפיה בקשתי מהנתבע להודיע באם קיימת התנגדות לתשלום ההוצאות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. על כך השיב הנתבע ביום 8.6.14 וציין שההתנגדות שפורטה בתגובתו מיום 25.5.14 בעינה עומדת. לתגובה זו השיבה ב"כ התובע ביום 10.6.14 ולעניין זה ניתנת החלטתי זו (בפרוט כרונולוגי זה יש מתן תשובה לאמור בבקשת התובע מיום 7.7.14 סעיף 2 ) .

אציין בקצרה את טענות הצדדים:

מבחינה עובדתית טוען התובע שהנתבע הביע הסכמתו לקבלת ההוצאות שנקבעו בהחלטתי מיום 25.12.13 וההוצאות שנקבעו בבר"ע מיום 18.4.14, ובהסכמה זו יש לראות אותו כמי שמסכים להגשת כתב התביעה המתוקן בכפוף לתשלום ההוצאות, כפי שנקבע מלכתחילה בהחלטתי מיום 25.12.13. סרובו לקבל,בסופו של יום, את ההוצאות שנקבעו בהחלטה מיום 25.12.13 מעידה על רצונו לטרפד את הדיון לגופו של עניין מתוך חשש לתוצאתו.

לעניין זה טען הנתבע שלא הייתה כל הסכמה. הוא קיבל את סכום ההוצאות שנקבעו בבר"ע, אך לא הסכים וסרב לקבל את סכום ההוצאות שנקבעו בהחלטה מיום 25.12.13, מאחר ולא שולמו במועד , והבר"ע שהוגשה בגינם נדחתה.