ת"א 46885-09-14 בטחון שרותים אבידר בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל ואח'

בקשה לצו מניעה זמני, שימנע את מימושה של ערבות בנקאית אוטונומית, אשר מסרה המבקשת לידי המשיבה 1 להבטחת התחייבויותיה מכוח הסכם. המשיבה הודיעה על ביטול ההסכם מחמת הפרתו, החליפה את המבקשת באחרת שעלות העסקתה גבוהה בהרבה, ופנתה לבנק המשיב 2 בדרישה לממש את הערבות הבנקאית, שהיקפה כ-1.2 מיליון ש"ח. המבקשת פועלת לנסות ולמנוע את המימוש, אף שהדין הוא ברור: אין לעכב את המימוש, ככלל, זולת במקרה של מרמה או נסיבות מיוחדות, ומוסר הערבות יופנה לריב את ריבו לאחר המימוש. כדרכם של מבקשי העיכוב, המבקשת מעלה אפוא טענות שונות באשר לייחודיות הנסיבות. ברם גם המקרה דנן, באופן מובהק, אינו מדגים כל נסיבות ייחודיות שיצדיקו את עיכוב מימוש הערבות, כך שדין הבקשה להידחות. נפרט.

רקע

1.המשיבה (להלן: רש"ת) אחראית על שעריה של מדינת ישראל, ובראשם נמל התעופה בן גוריון. בשנת 2013 ערכה רש"ת מכרז פומבי להתקשרות בחוזה למתן שירותי סינון וסריקה ברחבי שדה התעופה, שעיקרם בהצבת עובדים מיומנים מטעם הזוכה בעמדות שונות בשדה התעופה לצורך אבטחתו. תקופת העבודות נחלקה לתקופת היערכות עד לסוף שנת 2013, ו-33 חודשי פעילות מלאים לאחר מכן. המבקשת (להלן: אבידר) הציעה את שירותיה בעלות שנתית של קרוב ל-12 מיליון ₪ לשנה, הצעה שהייתה הזולה ביותר, זולה בכ-830 אלף ₪ לשנה מזו של המציעה הבאה בתור, חברת SIH. לאחר שרש"ת וידאה עם אבידר את יכולתה לעמוד בכל רכיבי הצעתה (נספח 2 לתגובה), הוגדרה ההצעה כזוכה, ואבידר התקשרה בהסכם המכרזי עם רש"ת בחודש אוקטובר 2013. כפי הוראות ההסכם ראתה אבידר כי המשיב 2 (להלן: הבנק) ימסור בידי רש"ת ערבות בנקאית אוטונומית בסך של 10% מן העלות השנתית, קרי 1,195,353 ₪ (להלן: הערבות), וזאת כערובה להבטחת מלוא התחייבויות אבידר כלפי רש"ת על פי ההסכם (סעיף 27 להסכם, נספח 1 לבקשה). בהסכם הוגדרה, כמקובל, זכותה של רש"ת לממש את הערבות בלא צורך להוכיח ראשית זכותה בהתאם לחוזה, מבלי לגרוע מתוקפן של הטענות החוזיות.

2.ההסכם קרס עד מהרה. קצרה הייתה הדרך מתחילת ביצוע העבודות המלאות בראשית שנת 2014, עובר לטענות של רש"ת על כי אבידר אינה מבצעת עבודתה כיאות, וכלה ב"הרמת ידיים" של אבידר וביטול ההסכם בידי רש"ת בחודש מאי 2014, ביטול שאחריו באו הליכי מימוש הערבות.

3.בתמצית, בתום החודש הראשון לעבודה המלאה, ינואר 2014, פנתה רש"ת לאבידר במכתב מיום 11.2.14 ובו הלינה על איחורים של אבידר בהבאת עובדיה לתדריך (שבתחילת המשמרת, ניתן להבין), שהניבו כ-250 מקרי איחור כאמור (נספח 3). על רקע זה אף "קנסה" רש"ת את אבידר בסכום של כ-150 אלף ₪ בהתאם לקריאתה את ההסכם. הטענות להפרות שונות, בפרט לאיחורים וחוסרים בכוח אדם, והקנסות מדי חודש בחודשו בגין הפרות נטענות של החוזה, נמשכו עד לתום החוזה שלושה חודשים לאחר מכן (לתכתובת הענפה שבין הצדדים – נספחים 3 עד 42 לבקשה). אבידר פטרה איחורים אלה בתחילה בהכחשה, טענות ל"חבלי לידה" וקשיים בגיוס כוח האדם הנדרש חרף מאמציה, וביקשה את ביטול הקנסות. הקנסות לינואר ופברואר 2014 צומצמו במחציתם, הבאים נותרו בעינם. בתוך זמן קצר החלטה אבידר להלין כי בעטיים של הקנסות, הבלתי מוצדקים לשיטתה, הופך המכרז ל"מכרז הפסדי שלא יאפשר לנו לשלם לעובדים הנמצאים בחצרכם את המגיע להם על פי חוק" (נספח 7, מיום 12.3.14). מכתב זה מוען גם להסתדרות החדשה, שבחקירות הובהר כי אבידר ביקשה לגייס אותה לצדה במאבקה ברש"ת. רש"ת דחתה את עמדת אבידר, והתריעה כי אל לה לפגוע בזכויות עובדיה של אבידר בשום מקרה (נספח 8). אבידר הבהירה כי לא פגעה בזכויות עובדיה ולא תעשה כן בעתיד (נספח 9), אך תוך זמן קצר שבה והתריעה כי הקנסות המושתים עליה אינם מאפשרים לה לשלם את השכר המגיעה לעובדיה (נספח 15). אגב כך ובעידוד אבידר החלה גם ההסתדרות בשליחת מכתבים לרש"ת בניסיון להביאה לביטול הקנסות (הראשון - נספח 10, מיום 8.4.14), ניסיונות שזכו למענה מפורט מטעם רש"ת, אך לא לשינוי התמונה. באפריל 2014 הגיעו החוסרים בכוח האדם שרש"ת טענה להם לשיא של כ-1,500 שעות עבודה בחודש, בנוסף לאיחורים הנטענים (נספח 39). בראשית מאי 2014 רש"ת קיימה לאבידר שימוע לוודא כי זו תקיים את התחייבויותיה. מנכ"ל אבידר גרס כי היא מקיימת אותן, וכי האשם בכל תקלה רובץ לפתחה של רש"ת.

4.ביום 12.5.14 הודיעה רש"ת לאבידר על ביטול החוזה החל מיום 18.5.14, נוכח ההפרות המחריפות שטענה להן. אגב כך הבהירה רש"ת כי הערבות תישאר בידה עד לקבלת החלטה בעניין מימושה (נספח 30). אבידר לא מיחתה על הביטול ולא ביקשה להמשיך במתן שירותי המכרז, אף שגרסה כמובן כי הביטול מהווה הפרת הסכם, וכי רש"ת הסבה לה נזקים שהיא שומרת את זכותה לתובעם. כן דרשה אבידר את החזרת הערבות לידיה והתריאה נגד מימושה, שכן הדבר עלול לגרום לה לנזק ולגרור את הצדדים למערכה משפטית, ו"אין צורך בכך" (נספח 31, מיום 12.5.14). רש"ת הגיבה בהודעה כי תביא את סוגיית המימוש בפני הגורמים הרלבנטים (נספח 32, מיום 13.5.14). ביום 18.5.14 אכן הפסיקה רש"ת התקשרותה עם אבידר ועברה לעבוד עם חברת SIH, שהצעתה הייתה מדורגת הבאה במכרז לאחר זו של אבידר (ויקרה הימנה בכ-830 אלף ₪ לשנה, כאמור).

5.לאחר ביטול ההסכם, פעלה אבידר אצל רש"ת וגורמים נוספים להביא לביטול הקנסות והחזרת הערבות, לרבות במכתב רשמי ליו"ר ההסתדרות, מר אבי ניסנקורן, על מנת ש"יטיל את מלוא כובד משקלו" להחזרת הערבות (נספח 36 לבקשה). הלה הטילו. בנוסף, טוענת אבידר, פעל בשם אבידר אצל רש"ת "גורם חשוב מאד" שאת שמו היא נמנעה מלהזכיר מחמת חשיבותו, בניסיון להביא לתוצאה המיוחלת. בתחילה, טוענת אבידר (ורש"ת מכחישה, ללא פירוט), הבטיח מנכ"ל רשת כי הערבות לא תחולט; אך בהמשך – חולטה, כמבואר, תוך שלטענת אבידר הביעו גורמים שונים ברש"ת (במועדים שאבידר לא ידעה לפרטם), לרבות מנכ"ל רש"ת, את זעפם על עירוב גורמים חיצוניים, זאת הן קודם לביטול ההסכם, הן לאחריו. ביום 1.9.14 נערך לאבידר שימוע בקשר עם מימוש הערבות, שבראשיתו הובהר כי בדעת רש"ת לתבוע את אבידר ביחס לנזקים העולים על סכום הערבות. בשימוע, טוענת אבידר, אף ציינה היועצת המשפטית של רש"ת כי "הכל בגלל שעירבתם גורמים חיצוניים". בדיון (נספח 42 לבקשה) נבחנו חלופות למימוש, דוגמת תשלום בגין נזקים, אולם ניתן להבין כי מגעים אלה לא צלחו. בשימוע אף העלתה אבידר את הטענה כי מימוש הערבות עלול לגרום לה לנזקים כספיים כבדים עד כדי קריסה. בסופו אפשרה רש"ת לאבידר להביא עד יום 18.9.14 דוח"ות ותחשיבים שיבססו את טענת אבידר לקיומו של חשש כזה. תחשיבים לא הובאו, אלא מכתב התראה נוסף של אבידר. לאחריו, ואף שלא נתקבלה עדיין החלטה כלשהי של רש"ת בדבר הערבות, הגישה אבידר לבית המשפט ביום 18.9.14 את בקשתה לעיכוב מימוש הערבות, עוד טרם הגשת תביעה. תביעה לצו קבוע שימנע את מימוש הערבות הוגשה ביום 29.9.14.

6.בבקשתה מגוללת אבידר את מערך היחסים העסקי שבין הצדדים, לפרטי פרטים, ומלינה על כי בהתנהגותה של רש"ת הפכה היא את המכרז עבור אבידר ל"מכרז הפסד" (עמ' 13-2 לבקשה, נספחים 42-1). בסוף הדברים מבארת אבידר מדוע היא סבורה שיש עילה לעיכוב מימושה של הערבות, ואלו הטענות שניתן לחלצן (סעיף 72 ואילך לבקשה): ראשית, טוענת היא שמתקיים חריג הנסיבות המיוחדות לכלל העצמאות של הערבות הבנקאית האוטונומית, השולל את מימושה מחמת סכסוך הקשור בעסקת היסוד. טעם אחד לכך מוצאת אבידר בסברתה שרש"ת עמדה בחוסר תום לב על השתת קנסות, מקום שבו דובר באיחורים בני דקות אחדות, וזאת בחודשי ההתקשרות הראשונים שבהם לומדת אבידר את אופי מתן השירותים. טעם נוסף לקיום החריג הוא בכך שלשיטת אבידר אין מדובר כלל במחלוקת חוזית 'רגילה', אלא בהתנהלות קיצונית של רש"ת. זאת, שכן מה שהצית את הסכסוך שבין בעלות הדין הוא פניית אבידר להסתדרות וגורמים חיצוניים, מה שהביא את רש"ת לפעול כנגד אבידר. המדובר בשיקולים זרים, הפעלת לחץ או נקמנות באבידר על ש"העזה" לפנות לגורמים חיצוניים. שנית, וכאן פונה אבידר למאזן הנוחות, מימוש הערבות עלול לגרום לסיכון פעילותה הכלכלית של אבידר, אפשר עד כדי קריסתה. שלישית, סבורה אבידר שלא ייגרם לרש"ת נזק של ממש אם תמתין עד לתום בירור ההליך, ואם תידחה התובענה – תממש את הערבות שתעמוד עדיין בתוקפה.

[במאמר מוסגר יוער כי טענותיה של אבידר זכו ל"עידונים" עד תיקונים עם גלגולי תשובותיה, אך אין מקום להתייחס לאלה שעה שטענותיה שבבקשה לצו במעמד צד אחד היוו את הבסיס לצו הארעי שניתן ולבקשה לסעד זמני. למעלה מן הצורך יוער שטענותיה של אבידר, בכל גרסה, אינן משנות כהוא זה מן התוצאה המתחייבת].