ת"א 46734-10-12 לב ארי ואח' נ' י.ד. לוי אלברט (2000) חברה לבנין (1997) בע"מ ואח'

בפני שתי בקשות תלויות ועומדות- האחת בקשה לאישור פסיקתא אשר הוגשה על ידי התובעים והשנייה – בקשה לעיכוב ביצוע או למתן צו המונע מהתובעים מימוש הכספים נשוא הפסיקתא.

1.בכל הנוגע לבקשה לאישור הפסיקתא- בהמשך להחלטתי מיום 21/6/15 וכן, בהתאם להסכמת הנתבעים כפי העולה מבקשתם מיום 23/7/15 (סעיף 7) – אין חולק כי יש לתרגם את פסק הדין אשר ניתן על ידי ביום 17/5/15 לכספי.

המחלוקת בין הצדדים נסבה על שניים- האחד – טעות הנטענת בפסיקתא בהתייחס לתובע 2 והשני- טענות הנסבות על פסיקת הפרשי הצמדה וריבית על כלל הסכומים ממועד היווצרות העילה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הנני סבורה כי הצדק עם התובעים במחלוקת על שני ראשיה.

כך, בכל הנוגע לתובע 2, הרי שבבסיס המחלוקת עומדת טעות קולמוס בפסק הדין במסגרתו נקבע כי בדירת התובע 2 מספר 55 ארבעה חדרים. בהקשר זה, אמנם – כטענת התובעים מדובר בטעות קולמוס באשר, בהתאם לתצהירים אשר לא נסתרו – בדירתו זו של התובע 2 - 5 חדרים. בנסיבות אלו, הנני מורה על תיקון טעות הקולמוס בפסק הדין ועל אישור התחשיב אשר נערך באשר לתובע 2 במסגרת הפסיקתא.

זאת ועוד, בכל הנוגע לפסיקת הפרשי הצמדה וריבית, אשר שאין חולק כי במסגרת התביעה עתרו התובעים לביצוע התשלום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית אשר חושבו עד ליום התביעה. אין חולק עוד כי הנתבעים לא חלקו על הסכומים הנתבעים וכן, לא על הזכות לקבל הפרשי הצמדה וריבית כדין על סכומים אלו ממועד היווצרות העילה. בנוסף, פסיקת הפרשי הצמדה וריבית ממועד היווצרות העילה (בכפוף לפירוט התביעה בהקשר אליהם) הוכרה במסגרת פסיקת בית המשפט העליון ולעניין זה ראו, בין היתר ע"א 552/88 קובטי נ' אזרחי (26/6/91). בנסיבות אלו, הנני קובעת כי יש להוסיף לתשלומים הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום היווצרות העילה, דהיינו כפי שנטען על ידי התובעים במסגרת התחשיב לפסיקתא.

לאור כל האמור הנני מאשרת את נוסח הפסיקתא, אשר תחתם על ידי עובר למתן החלטה זו.

2.בכל הנוגע לבקשה לקבוע כי יש להורות על עיכוב במימוש כספי הפסיקתא עד להכרעה בתביעה התלויה ועומדת כנגד התובעים בתא. 9166-09-14, הרי שהנני סבורה כי יש להיעתר לבקשה וזאת, בהתבסס על ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים במסגרת הדיון מיום 22/9/14 , הסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטה ובהתאם לה:

"יריעת המחלוקת בינינו בתביעה זו תצטמצם לנושא איחור במסירת החזקה בדירות באופן שבית המשפט יכריע בשאלה האם אומנם איחרה הנתבעת בנסיבות המוטלות לפתחה, במסירת החזקה בדירות לתובעים, ככל שכן, בכמה איחרה. לעניין זה יכריע בית המשפט בשאלות הנלוות, דהיינו, מה הסיבה בעטיה חל האיחור במסירה ומתי בוצעה המסירה בפועל בדירות. מובהר ומוסכם כי יותר לתובעים לפצל את טענותיהם הנסבות על ליקויים בדירות באופן שיוכלו לתבוע נזקים אלו במסגרת תביעה אחרת. מאידך, מוסכם כי טענות הנתבעים הנסבות על יתרת התמורה החוזית, תמורה בגין שינויים והוצאות תקורה ונזקים אחרים הנובעים מהאיחור במסירת החזקה אשר לטענת הנתבעים הוא לפתחם של התובעים – יידונו במסגרת תביעה אחרת ונוספת אשר הוגשו ע"י הנתבעים. למען הסר ספק מובהר כי אין בהסכמה בכדי להוות הודייה כלשהי של צד בטענות מטענות הצד האחר."

הנני מוצאת לציין כי טרם ההסכמה כאמור, נטענו על ידי הנתבעים טענות הנסבות על קיזוז בתביעה בפני. אין חולק כי הטענות הנסבות על הקיזוז הינן אותן טענות אשר הועלו על ידי הנתבעים בת.א. 9166-09-14. כשופטת אשר דנה בתיק הנני מוצאת לציין כי ההסכמה האמורה התבססה באופן מפורש על כך שטענת הקיזוז לא תתברר בפני בית משפט זה אלא בפני בית המשפט הדן בתביעה המקבילה ואולם, בנוסף, התבססה הסכמה זו גם על כך שעד להכרעה בתביעה המקבילה לא יהיה מימוש לפסק הדין הכספי בפני. הנני סבורה כי אלמלא כך, היו הנתבעים עומדים על בירור טענת הקיזוז בפני בית משפט זה כבר בשלב זה.

בנסיבות אלו ובשים לב להסכמת הצדדים ובהתאם לסמכות הנתונה לבית משפט ליתן כל צו וסעד רלוונטיים בהתאם לתקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי, הנני מורה כמבוקש על עיכוב מימוש פסק הדין עד להכרעה בת.א. 9166-09-14.