ת"א 46668-08-15 פולימוד (1994) בע"מ ואח' נ' סיגבקר

לפניי בקשה מטעם הנתבע לביטול פס"ד שניתן נגדו בהעדר הגנה במועד.

לצורך הבנת הדברים ראוי תחילה לסקור את ההליכים העיקריים עד כה:

• ביום 25.8.16 התובעות הגישו כתב תביעה נגד הנתבע. מדובר בתביעת "קניין רוחני-פיצויים, עשיית עושר שלא במשפט" ע"ס 80,000₪ בסדר דין רגיל. מכתב התביעה עולה כי התובעת 1 היא אחת מיצרניות האופנה המובילות בעולם ומפורסמת בזכות מוצרי הלבשה איכותיים והתובעת 2 היא חברה המשמשת כנציגתה הבלעדית. לטענת התובעות הנתבע הוא אדם שעסק במסחר של מוצרים מזויפים מפרי סימניה של התובעת 1. כפי שעולה מכתב התביעה, ביום 3.10.10 ערכה משטרת ישראל פשיטה על רכב בבעלות הנתבע בראשל"צ ובמסגרת הפשיטה נתפסו מוצרים מזויפים עם סימני המסחר של התובעת 1, ומכאן התביעה. התובעות טוענות כי בהתאם לחוק עוולות מסחריות הן זכאיות לפיצוי סטטוטורי בסכום של 100,000 ₪, אך לצורכי אגרה הועמדה התביעה ע"ס של 80,000 בלבד.

• ביום 10.1.16 התובעות הגישו בקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה נגד הנתבע. במסגרת הבקשה צורף אישור מסירה של מסמכי כתב התביעה מיום 7.9.15 באמצעות דואר ישראל בכתובת עוזיהו 11 אשדוד, כאשר שמו של מקבל הדואר (הרשום באישור המסירה) הוא "אושר".

• ביום 11.1.16 ניתן פסה"ד כמבוקש (להלן: "פסה"ד"), והתיק נסגר.

• ביום 24.5.16 הנתבע הגיש בקשה לביטול פסה"ד (להלן: "בקשת הביטול"). הבקשה נתמכה בתצהיר של הנתבע.

  בבקשה נטענו הטענות העיקריות הבאות, בתמצית:

  • הנתבע מבקש לבטל את פסה"ד כיוון שלא ידע שיש זימון למשפט, רק כשהגיע להוצל"פ, גיליה את התביעה דנן וקיבל את כתב התביעה לידיו.

  • הנתבע לא קשור לנושא התביעה. הייתה לו פעם תביעה בנושא והוא יצא בה זכאי. הנתבע יצר קשר עם ב"כ התובעות וביקש שיבדוק במשטרה שהנתבע אכן לא קשור לנושא אך מאז נותק הקשר ביניהם.