ת"א 46665-06-15 לאומי נ' בי"ח צרפתי ואח'

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף שהוגשה על ידי הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע").

התובע הגיש נגד הנתבעים תביעת שיבוב, בגין גמלאות שונות שהוא שילם ומשלם לקטינה מריאנה סלים, בעקבות מומים מולדים מהם היא סובלת. לטענתו, הנתבע התרשל במעקב אחר ההיריון של אמה של הקטינה, לא אבחן התפתחות העובר הלקויה, לא ייעץ לאמה של הקטינה להפסיק את ההיריון על אף שהיא העלתה אפשרות זו בפניו, ועוד.

הנתבע הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף משני טעמים; הראשון, בהתאם לסעיף 328(ג)(2) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), לא תוגש תביעת שיבוב על ידי המוסד לביטוח הלאומי נגד "מוסד רפואי או נגד קופת חולים, או נגד עובד שלהם, שעילתה היא טיפול רפואי במסגרת המוסד הרפואי או במסגרת קופת חולים". לטענת הנתבע, הטיפול שניתן על ידו לאמה של הקטינה ניתן הן במסגרת עבודתו בבית חולים (הנתבע מס' 2) והן במרפאתו הפרטית. בהתאם לסעיף 328(ג)(4) לחוק הביטוח הלאומי "מוסד רפואי" כמשמעו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940. סעיף 24 לפקודת בריאות העם מגדיר מוסד רפואי כ"בית חולים, מרפאה, מוסד לטיפול במשתמשים בסמים ומעבדה". עולה, כי מרפאה עונה על הגדרת המונח "מוסד רפואי" שבסעיף 328(ג)(2) ולפיכך, אין למוסד לביטוח הלאומי זכות שיבוב כלפי הנתבע.

הטעם השני לדחיית התביעה על הסף הוא מחמת שיהוי. לטענת הנתבע, התביעה הוגשה מספר ימים בטרם חלפה תקופת ההתיישנות, דבר שמקשה עליו להתגונן מפני כתב התביעה ועל כן, יש להורות על דחיית התביעה מחמת שיהוי.

דין הבקשה להידחות.

באשר לטעם הראשון שהועלה בבקשה, סעיף 328(ג)(2) מגדיר מוסד רפואי כדלקמן:

""מוסד רפואי" – כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, שבבעלות הממשלה, קופת חולים או רשות מקומית, או מוסד רפואי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה".

עולה, אם כן, כי על מנת שמוסד ייחשב כ"מוסד רפואי" הוא חייב להיות בבעלות הממשלה, קופת חולים או רשות מקומית או שמדובר בתאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה. משום מה, בבקשה לסילוק על הסף, הסיפא של הגדרת המונח מוסד רפואי שבסעיף 328(ג)(2) לחוק הביטוח הלאומי, שעניינה מוסד "שבבעלות הממשלה, קופת חולים או רשות מקומית", נשמטה וצוטטה רק הרישא של הסעיף. יש בכך משום ניסיון להטעות את בית המשפט והצגת טיעון משפטי שאינו נכון בלשון המעטה. מאחר שאין בפי הנתבע טענה, כי מרפאתו הפרטית היא בבעלות הממשלה, קופת חולים או רשות מקומית ומאחר שאין טענה, כי המרפאה שבמסגרתה ניתן הטיפול עונה על הגדרת המונח "מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה", אין הנתבע יכול ליהנות מהחסינות שסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי מעניק.

באשר לטענת השיהוי, העובדה שהתביעה הוגשה על סף התיישנות אינה מצדיקה כשלעצמה דחייתה מחמת שיהוי. על מנת שבעל דין ייהנה מטענת שיהוי, עליו להוכיח כי השיהוי נבע מוויתור בעל הדין שכנגד על זכות המגיעה לו, או שהנתבע הסתמך על השיהוי ושינה את מצבו לרעה. טענות אלה לא נטענו וממילא לא הוכחו. זאת ועד, מתגובת התובע עולה, כי טענות אלה אף אינן נכונות. עולה, כי הורי הקטינה והקטינה עצמה ניהלו נגד הנתבע תביעת נזיקין בעילה של "הולדה בעוולה", שהדיון בה נמשך משנת 2003 ועד 2010, אז ניתן פסק דין מנומק על ידי בית משפט זה בהודעה לצדדים שלישיים שהגיש הנתבע נגד בי"ח העמק. פסק דין בערעור שהוגש לבית המשפט העליון ניתן בשנת 2013. מכאן עולה, כי הנתבע היה מודע לטענות נגדו לפחות משנת 2003, כך שהגשת תביעת השיבוב נגדו על ידי המוסד לביטוח הלאומי בשנת 2015, כשנתיים בלבד לאחר שתמו ההליכים בתביעת הקטינה והוריה, כלל לא הפתיעה אותו וכלל לא גרמה לו נזק כלשהו.