ת"א 46629-03-14

התובעת מכרה לחברת עוף ריינה בע"מ (להלן: "החברה") עופות, עבורם היתה הרוכשת אמורה לשלם סך של כ- 748,589 ₪. עבור העופות שסופקו שילמה הרוכשת בשיקים שלה שחוללו. התובעת טוענת כי דרשה, בנוסף לשיקים גם חתימת ערבות של 2 ערבים. בעקבות כך, טוענים התובעים, חתמו הנתבעים על כתב ערבות. הנתבע 2 חתם כבעלים של החברה והנתבע 1 כמקורב לחברה או לבעליה.

בגין השיקים נפתח תיק הוצל"פ נגד החברה אך התברר לתובעת שלא ניתן לגבותם מהחברה לפיכך הוגשה תביעה זו על סמך כתב הערבות נגד הערבים, נתבעים 1 ו- 2.

הנתבעים מכחישים את גובה החוב. כמו כן, הנתבע 1 מכחיש את חתימתו על כתב הערבות נשוא התביעה. לטענתו הוא היה עובד של החברה, אך בזמנים הרלבנטיים להספקת הסחורה שבגינה הוגשה התביעה לא עבד בחברה. לדבריו, לא חתם אף פעם על כתב ערבות לחובות של החברה. הנתבע 2 אינו זוכר שחתם על כתב הערבות.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית כאשר כל צד חוזר על טענותיו והם נחקרו על התצהירים.

באשר לנסיבות החתימה על כתב הערבות הצהיר התובע 2 כי בהתאם לנהוג אצל התובעת, לקבל בטחונות לפני אספקת עופות, הוא פנה לחברה, לפני שסופקו לה עופות. הוא שוחח טלפונית עם הנתבע 1 ואמר לו שלפני אספקת עופות על החברה להחתים 2 ערבים.

הצדדים הסכימו שכתב הערבות ישלח בפקס לחברה, יחתם על ידי 2 ערבים ויוחזר לתובעת, וכך נעשה. מיד לאחר השיחה הועבר כתב הערבות הריק מהתובעת לחברה ולאחר כ- 5 דק' הוא הוחזר חתום.

התובע ביקש לקבל גם צילום ת.ז. של החותמים וזה נשלח אליו, כמו כן הוא בירר שהם אכן חתמו והדבר אושר לו.

הנתבע 1 כאמור כופר בטענה שחתם על כתב ערבות כלשהו. לדבריו, לא היתה שיחת טלפון כזו ומכל מקום הוא לא חתם ולא היתה לו סיבה לחתום בהיותו עובד פשוט בחברה ואף זאת לא במועדים הרלבנטיים לחתימה הנטענת על כתב הערבות.

ביום הדיון התברר כי הנתבע 2 בכינוס נכסים וההליכים נגדו עוכבו.