שטרית נ' ביטון ואח'

שנשלח ע"י הנתבעים לגורמים שונים.לפניי תביעה כספית על סך של 200,000 ₪ בעילה של לשון הרע בגין מכתב בעניינו של התובע

תמצית טענות הצדדים:

1. טוען התובע כנגד משלוח מכתב מיום 20.01.13 ע"י הנתבעים לוועדת הביקורת במושב שדות מיכה (להלן-"המושב"; האגודה"), הכולל השמצות שהן בבחינת לשון הרע שכן הן נועדו להשפילו (להלן-"המכתב", נספח א' לכתב התביעה). מטרת משלוח המכתב היתה להשפיע על תוצאות הבחירות לוועד האגודה בהן הוא התמודד וכתוצאה מתסכולם של הנתבעים בגין בחירתו לוועד האגודה. המכתב, נשלח לוועדת הביקורת ואף הופץ ברבים. הן בחלק מבתי המושב והן למשרדי המועצה האזורית מטה יהודה ומשרד רשם האגודות השיתופיות כמו גם לב"כ האגודה.

    

2. במכתב נאמר שהתובע, שינה במרמה ובזיוף את כתובתו במשרד הפנים לכתובתם של הנתבעים, שכניו וכי הוגשה על כך תלונה למשטרה כנגד התובע. בנוסף נאמר כי הוא עשה שימוש בחותמת האגודה ללא הרשאה כדין ולצרכיו הפרטיים וכי בהליך משפטי אחר, זייף מסמך מטעם האגודה. זאת בנוסף להתחמקותו מנושים (ייקרא להלן- הפרסום"). הפרסום שקרי ונועד להשחיר את פניו בפני חברי האגודה ולהציגו כעבריין. לרבות בנוגע לניסיון לחמוק מנושיו ברישום כתובת לא נכונה, מה שנעדר בסיס כלשהו.

    

3. הפרסום גרם לפגיעה בשמו הטוב במושב והוא היה למשל ולשנינה בפני מכריו ו

    

4. הנתבעות 2 ו-3 טענו להיעדר יריבות שכן המכתב לא נכתב , לא נחתם ולא נשלח על ידן ושמן שורבב לסיפא שלו ע"י הנתבע 1, ללא ידיעתן ואישורן. כל 'חטאן' הוא במגוריהן בכתובתו של הנתבע 1 במושב. לשיטתן, הנתבע 1 רשם את שמן במכתב כמי שגרות בכתובתו ולא כמתלוננות בפני הגורמים השונים אליו הופנה המכתב.

    

5. הנתבע 1 תמך בטענות הנתבעות להיעדר יריבות איתן שכן, המכתב נשלח על ידו בלבד תוך שרבוב שמן בטעות. הוא אכן שלח את המכתב המופנה לוועדת הביקורת של האגודה אך טען כי האמור בו אמת, מה שמקים לו הגנת "אמת דיברתי".

   דיון והכרעה: