ת"א 46621-07-14 ברנס(אסיר) נ' רבוע הכחול

הרקע ונימוקי הבקשה

1.מונחת בפניי בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: התקנות).

2. ביום 24.07.14 הגישו המבקשים כתב תביעה כספית כנגד המשיבה 1 (להלן: הנתבעת) בסכום של 450,000 ₪, בטענה כי הנתבעת חייבת להם כספים בתמורה לשירותים שסיפק לה בשנים 2002-2004. לטענת המבקשים, שולם ביום 20.07.04 סך של 200,000 ₪ על חשבון חוב הנתבעת אליהם, בהבטחה לשלים את התמורה בתוך שבועיים, אך הפרש החוב לא שולם. המבקש 1 (להלן: התובע) ציין בכתב התביעה כי הוא מרצה עונש מאסר של 4 שנים ועבר "רק לאחרונה" אירוע מוחי קשה שני, וסובל ממחלת לב ולחץ דם גבוה.

3.הנתבעת הגישה תגובתה לבקשה ביום 22.09.14, וטענה כי מהבקשה עולה כי עילת התביעה התיישנה זה מכבר. באשר לטענות הנוגעות ליכולת הכלכלית של המבקשים לשלם את האגרה נטען כי - בהעדר פירוט מתאים ותצהיר כנדרש - לא ניתן להתייחס אליהן.

4.תגובת היועמ"ש נתקבלה ביום 15.09.14, ובה נטען כי כלל הטענות הנוגעות ליכולת הכלכלית מתייחסות לתובע בעצמו וללא כל התייחסות למבקשת 2 (להלן: החברה); כי הבקשה נעדרת פירוט ומסמכים כנדרש; וכי המבקש "מכביר בהגשת הליכים" וגם מטעם זה, אין לקבל את הבקשה.

5.תגובות המשיבים הועברו לתובע, ולאחרונה הוגשה התייחסותו לכל אחת מתגובות המשיבים.

בתגובת התובע (מיום 21.12.14) לעמדת היועמ"ש נטען כי לחברה אין כל נכסים, וכי מצבו הרפואי של התובע קשה בשל אירוע מוחי בשנת 2010 ואירוע נוסף בשנת 2014, ומחלת לב. הוסיף התובע והתייחס לעילת התביעה, ולמצבו הרפואי והכלכלי. אין התייחסות לטענה בדבר תביעות מרובות שהוגשו על ידו, שבעטיים יש לדחות את בקשתו על הסף.

בתגובת התובע (שהוגשה במסמך נפרד ביום 21.12.14) לעמדת הנתבעת, התייחס התובע לשאלת ההתיישנות, וטען כי התביעה הוגשה כבר בעבר בשנת 2011, אז נמחקה לאחר שלא קיבל את ההחלטה שניתנה. התובע הבהיר שאין באפשרותו לצרף תצהיר מאומת כדין, בשל חוסר שיתף פעולה של השב"ס.

דיון והכרעה

6.בפתח הדברים אציין כי מצאתי לדחות את הבקשה, וזאת כפי שיפורט להלן.

7.תקנה 14 לתקנות האגרות מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה. בהתאם לפסקה (ג) לתקנה זו, על המבקש פטור מאגרה לעמוד בנטל להוכיח שני אלה: האחד, שאינו יכול לשלם את האגרה; ושני, כי ההליך מגלה עילה. לעניין יכולתו הכלכלית של המבקש את הפטור, נקבע כי עליו לפרוש בפני בית המשפט את כלל הנתונים העובדתיים ולמסור פירוט מלא אודות מצבו הכלכלי לרבות של בני משפחתו הקרובים אליו ושהוא סמוך על שולחנם.

8.כפי שנפסק לא פעם, התקנה מאזנת את התכלית של התקנות בכלל, לניהול הליך תוך נשיאה בעלותה ובשירות הניתן על ידי בית המשפט, ומנגד מביא בגדר השיקולים את רצינות ההליך ואת הסיכוי שהנוקט בהליך המשפטי יזכה בדין, כך שלא יובאו לפתחו של בית המשפט הליכי סרק, שיגרמו להוצאות ונזקים לנתבעים.

מאחר שמדובר בשיקולים שלובים ומצטברים, הרי שדי בכך שהבקשה אינה עומדת באחד המבחנים כדי להביא לדחייתה. לפיכך, מאחר שלטעמי אין למבקשים עילת תביעה שסיכויי קבלתה ממשיים, אין צורך לבחון בדקדקנות את הבקשה ככל שהיא נוגעת ליכולת הכלכלית לתשלום האגרה.

9. עילת התביעה: טענתה העיקרית של הנתבעת הינה כי התביעה התיישנה, וכנגד טוען התובע כי התביעה הוגשה כבר בשנת 2011, כי אושפז למשך חודש בבית חולים בשנת 2010 ועבר צנטור לב בחודש אפריל 2011.

מצאתי כי יש לקבל את הטענה הנוגעת לעילת תביעה שאינה מצדיקה מתן פטור מתשלום האגרה לאור האפשרות הממשית כי עילת התביעה התיישנה. ההחלטה להלן ניתנת בשלב זה על בסיס סיכויי התביעה בלבד, היינו, כהערכה וללא שנשמעו טענות וראיות, ועל כן אין בה כדי להביע דעה מכריעה לגופה של הזכות, ככל שתתברר התביעה, אז תיבחן עניינית עילת התביעה לגופה.

10.להלן ההוראות הרלבנטיות מחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: החוק):

5. התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן – תקופת ההתיישנות) היא –

(1) בשאינו מקרקעין – שבע שנים;