א.ר.ם עיסא בנין ויזמות בע"מ נ' שטיין ואח'

בקשה למתן צו מניעה זמני, לפיו יאסר על המשיבים או מי מטעמם להמנע או לחדול מכל עבודות בנייה מכל סוג על המגרש הידוע כמגרש 44 בגוש 12828 חלקה 1, שכונה 12 שבעיר קיסריה (להלן: המגרש). כן התבקש סעד ארעי לפיו ימנעו המשיבים מלעשות כל דיספוזיציה בנכס לרבות הימנעות מהעברת הזכויות בנכס, ו/או הימנעות מרישום הערות אזהרה על זכויותיהם בנכס ו/או הימנעות מלשעבד את זכויותיהם בנכס לצד שלישי.

לאחר עיון בבקשה, על נספחיה, לרבות בהסכם "לבניית בית (קבלן ראשי)" (להלן: ההסכם), שנערך בין הצדדים וצורף כנספח לבקשה, לא מצאתי כל מקום להיעתר לבקשה למתן צו מניעה זמני והבקשה נדחית, מהטעמים הבאים.

תחילה אציין, כי הבקשה שלפניי הוגשה תחילה לבית משפט השלום בקריות (ביום 20.3.17), אשר הורה דחיית הבקשה הן מן הטעם של העדר סמכות מקומית והן לגופו של עניין, וכך נקבע:

"כפי שעולה מהבקשה ומצורפותיה, צוותים מקצועיים ששכרו המשיבים, לאחר שהודיעו למבקשת על ביטול ההסכם ביניהם עקב הפרות יסודיות של ההסכם מצד המבקשת (הודעה מיום 23.02.17), עובדים במרץ בבית מאז שהפסיקה המבקשת לעבוד שם וכבר מיום 05.03.17.

היום, בחלוף כ – 15 ימים לאחר שנכנסו צוותי בניה אחרים לעבוד בנכס ולאחר שקידמו את מצב הבנייה מאז הפסקת הבנייה על ידי המבקשת ועד היום - אין כל הצדקה להיעתר לבקשה להפסיק הבניה לשם שימור מצב שהיה קיים עובר לעזיבת המבקשת את הנכס.

עוד עולה מהבקשה, כי למבקשת ניתנה האפשרות לקחת את הציוד שהשאירה בנכס וזאת, האחרונה, לא הגיעה במועד שתואם בין הצדדים על מנת לעשות כן.

לפיכך ולאור כל האמור, הבקשה, על כל חלקיה, נדחית בזאת" (החלטה מיום 20.3.17), ע"י כב' השופטת רמה לאופר חסון).

יום לאחר מתן ההחלטה הנ"ל הוגשה הבקשה שלפניי, אותה בקשה שנדחתה על ידי בית משפט בקריות, וזאת בטרם הוגש כתב תביעה. באותו היום קבעתי מועד לדיון בבקשה במעמד שני הצדדים, וזאת להיום, 22.3.17.

לאחר ששמעתי את הצדדים וקראתי את הבקשה ונספחיה נחה דעתי כי אין כל מקום לתת צו מניעה זמני או סעד ארעי בענייננו.