ת"א 4656-11-14 דקני ואח' נ' בנק ירושלים בע"מ

לפניי בקשה לעיכוב ביצועו של הליך פינוי המבקשים מדירת מגוריהם ברח' המייסדים 3/11 בקרית אתא (להלן – "המשיב").

לטובת המשיב רשומה על זכויות המבקשים בדירה, והוא מבקש לנקוט בהליך של פינויה במסגרתו של תיק הוצל"פ 26-05416-07-9 בלשכת ההוצאה לפועל בהרצלייה (למשכנתאהלן – "תיק ההוצל"פ"). הליך הפינוי נקבע למחר, 4.11.14 ומבוקש עיכובו עד ליום 4.2.15.

לבקשה לא צורפה התחייבות המבקשים, אף היא הוגשה בלא שהוגשה עמה תביעה עיקרית.

עיינתי בהחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל בתיק ההוצל"פ, שניתנה ביום 2.11.14, ואשר צורפה לבקשה זו, ואין לי אלא להסכים עם כל קביעותיה. מההחלטה עולה באופן ברור, כי המבקשים דוחים את הקץ, פעם אחר פעם, באמתלות מאמתלות שונות, אינם עומדים בהסכמים שהמשיב מגיע עימם, ובתוך כך גורמים לעצמם נזק כלכלי אדיר בעיכוב מכירת דירתם, דירה אשר יש בה כדי לסלק את חובם למשיב (ואולי אף לנושים נוספים, ככל שישנם).

אינני מקבלת את טענות המבקשים כי 'יזרקו לרחוב'. מועד הפינוי היה ידוע להם מזה זמן רב, ואם לא עשו דבר כדי להתכונן לאותו 'יום סגריר' (תרתי משמע), אין להם להלין אלא על עצמם, בוודאי שלא המשיב צריך לשאת במשמעויות הנובעות ממחדליהם.

כב' רשמת ההוצאה לפועל נתנה למבקשים פתח ואפשרות לעכב את הפינוי בכל זאת: הפקדת סך של 30,000 ש"ח עד היום בשעה 12.00. כב' הרשמת ציינה באופן ברור, כי לרשם ההוצאה לפועל כלל אין סמכות להורות כן, ובכל זאת ומטעמים הומניים נתנה למבקשים אפשרות לעכב פינויים. אומר, כי אלמלא הייתה כב' הרשמת מורה על ביצוע ההפקדה, הייתי אני מורה כן, אף חסד עשתה לטעמי כב' הרשמת בקביעת הסכום, נוכח גובה פיגוריהם של המבקשים בתשלומי המשכנתא.

בנסיבות אלה, אינני מוצאת לעכב את פינוי המבקשים, ואני דוחה את בקשתם; אני מאריכה את המועד להפקדת הסך של 30,000 ש"ח בקופת בית משפט או בתיק ההוצאה לפועל עד מחר בשעה 9.00. לא תבוצע ההפקדה, יהא המשיב רשאי לבצע את הפינוי. תבוצע ההפקדה, יעוכב הפינוי עד ליום 4.12.14, כפי שנקבע בהחלטת כב' הרשמת.

ככל שלא תוגש תביעה עיקרית עד ליום 12.11.14, תסגור המזכירות את התיק.