ת"א 46541-09-13 הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' יוסיפון ואח'

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים, הסמיכו באי כוח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

למעשה הצדדים הגיעו לכלל הסכמה כי התביעה תסולק, ברם היו חלוקים בשאלה האם תידחה או שמא תימחק, וכן בסוגיית הוצאות הנתבע.

התרשמתי כי התובעת אינה עומדת בנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה, לאור ממצאי חוות דעת חוקר השריפות מטעמה (אשר קבע כי לא ניתן לקשור בין התקנת הדלקן לבין אירוע הדליקה) ובשים לב לפער הזמן בין מועד התקנת הדלקן לבין מועד אירוע הדליקה נשוא התביעה. לפיכך, ועל מנת לאפשר לנתבע ליהנות מסופיות ההכרעה בעניין, אני מוצאת לנכון לדחות התביעה (בהתאם להמלצתי כפי שתועדה בפרוטוקול הדיון מתאריך 12.11.15).

מדובר בהליך שנפתח בשנת 2013. כבר במעמד הדיון מיום 12.11.15 המלצתי לתובעת, כי תסכים לדחיית התביעה ללא צו להוצאות. חרף האמור, על אף ממצאי חוות הדעת והשיהוי כמפורט לעיל, ולמרות המלצת בית המשפט, מצאה התובעת לנכון להמשיך בניהול ההליך. התנהלות התובעת מסבה הוצאות לנתבע, אשר אמנם זכה לייצוג משפטי מטעם מבטחתו, אך עשוי להיות מחוייב בתשלום השתתפות עצמית בגין ייצוגו. ניתנה לנתבע השהות להציג אסמכתא לגובה ההשתתפות העצמית בה יחוייב, ברם הודעתו מיום 12.2.17 בעניין לא גובתה באסמכתא כלשהי. מאחר שכך, ובשים לב לעובדה כי התיק נסגר קודם להגשת ראיות ולשמיעת עדים, אני מוצאת לנכון לחייב התובעת לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪, וזאת בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, ט"ז אדר תשע"ז, 14 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.