כסיף ואח' נ' עמוס נסים בע"מ ואח'

1.בקשה לחייב את התובעים להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים לפי סעיף 353א לחוק החברות התשנ"ט-1999 ו/או לפי תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 היא הבקשה דנא.

2.הרקע לבקשה הוא תביעה שהגישו התובעים (להלן: "המשיבים") בגין נזקים בסדר גודל של כ- 3,000,000 ₪ שנגרמו להם לטענתם ע"י הנתבעים (להלן: "המבקשים") במסגרת עסקה לביצוע תמ"א בבניין ברחוב קריניצי ברמת-גן; הנזק הנטען נגרם למשיבים, כך לטענתם, בגלל הפרת חוזה, גרם הפרת חוזה וכן טענו לעילה לפי חוק לשון הרע.

3.היחסים בין הצדדים ועסקת התמ"א דנא עמדו במרכזו של סכסוך בין הצדדים שהתברר במסגרת ה"פ 26662-03-13 שם קבע בית המשפט (כבוד השופטת לבהר-שרון) כי כוונת הצדדים במסגרת ההסכם שביניהם היתה כי למשיב 2 תהיה "מחויבות אישית" אך מאחר שקיבל תפקיד אחר "הרי שאינו יכול להמשיך ולקיים את התחייבויותיו על פי ההסכם. לפיכך... מדובר בהפרה יסודית המצדיקה ביטול ההסכם.." (סעיף 36 לפסק הדין). לאחר שבית המשפט התיר פיצול סעדים, הוגשה התביעה דנא לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו למשיבים לטענתם על ידי המבקשים בין השאר בגין התנהלותם אליה התייחס בית המשפט בה"פ 26662-03-13 הנ"ל.

4.המבקשים עתרו לחייב את המשיבים להפקיד ערובה בסך 150,000 ₪ המהווים 5% מסכום התביעה להבטחת הוצאותיהם ככל שהתביעה תידחה.

5.טוענים המבקשים כי המשיבה 1 לא עמדה בנטל להוכחת איתנות כלכלית כמתחייב מהוראת סעיף 353א לחוק החברות, ומשלא הראתה כי תהיה מסוגלת לעמוד בהוצאות המשפטיות בסיום ההליך ככל שתחויב יש לחייבה להפקיד ערובה. הוסיפו המבקשים וביססו את טענתם כי יש לחייב את המשיבה להפקיד ערבון מאחר שהן המשיבה והן בעל השליטה בה אינם יציבים כלכלית, כי בעל השליטה, המשיב 2, נמנע מלספק תמונת המשקפת את היכולת הכלכלית של החברה בעת חקירתו הנגדית (ראו סעיף 12 לבקשה); כך לא הציגו המשיבים דוחות שנתיים של החברה גם לא הצהרה של רואה החשבון של החברה והסתפקו בהצגת דף חשבון בנק מתאריך 5.3.2018 בו מצוין כי לזכות המשיבה אשראי בגובה 127 אלף ₪, והתחייבות אישית של רן ניסים, בנו של המשיב 2, לשאת בכל הוצאות ההליך ככל שהחברה תחויב. לכל אלה הוסיפו המבקשים כי לתביעה סיכויים נמוכים להתקבל וראוי, אפוא, לחייב את המשיבים להפקיד ערובה.

6.מנגד טוענים המשיבים כי בענייננו הסכום הקיים בחשבון הבנק מלמד על איתנותה הכלכלית של החברה וכי בכל מקרה יהיה בנו של המשיב 2 ערב להוצאות החברה. עוד טענו כי לתביעה סיכוי גבוה להתקבל שכן התובענה הקודמת שעסקה ביחסי השותפות לעניין התמ"א התקבלה ועל כן הסיכוי לקבל את התביעה דנא ממשי.

להכרעתי

7. לאחר שבחנתי את הנטען בבקשה, בתגובה ובתשובה ראיתי לקבל את הבקשה ולהורות על הפקדת ערובה בסכום של 70,000 ₪.

המקור הנורמטיבי לחיוב התובעים בהפקדת ערובה הוא הוראת סעיף 353א לחוק החברות ולפיו "רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע... אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". בהתאם לפסיקה אין מחייבים את התובעת שהיא חברה בע"מ, להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים בנסיבות בהן יש בידי התובעת להוכיח יכולות כלכליות לשאת בהוצאות הנתבעים ככל שבסיום ההליך תדחה התביעה ויפסקו הוצאות לטובת הנתבעים; בין שאר דרכי ההוכחה הצגת ראיות המלמדות על מידת איתנותה הכלכלית ועל היותה סולבנטית. עוד נקבע כי בית משפט מוסמך לפטור את התובעת מהפקדת ערבון ככל שיגיע למסקנה כי לא יהיה מוצדק בנסיבות העניין לחייב את החברה בערובה [רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (13.7.08); רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.09)].

8. בענייננו לא עמדו המשיבים בנטל להוכיח יכולת כלכלית של החברה שיכולה להצדיק סטייה מהעולה מהוראת הדין המחייבת את התובעת, התאגיד, להפקיד ערובה. כל שהציגו המשיבים היה דף חשבון בנק העדכני לחודש מרץ 2018, אך לא ניתן ללמוד מדף בנק זה אודות יכולתה הכלכלית של המשיבה, וכפי שנאמר בת"א 36759-02-10 קש"ת מלונאות בע"מ נ' דלתון עבודות אלומיניום בע"מ (03.10.10): "הרי שמלבד טענה לאקונית, לפיה מצבה הכלכלי של המשיבה איתן, לא באה כל ראיה, כי עומדת למשיבה יכולת כלכלית לשאת בהוצאות כאמור. על המשיבה היה להתכבד ולפרוס בפני בית המשפט תמונה עובדתית מלאה וראויה אודות חוסנה הכלכלי ויכולתה לעמוד בהוצאות, ככל שאלו ייפסקו לחובתה. היה על המשיבה להביא ראיות טובות אודות זכויותיה, חובותיה, נכסיה והתחייבויותיה. נתונים אלו יש לבסס על דפי חשבון, מסגרות אשראי, מאזנים, חוות דעת של רואי חשבון, זכויות החברה בנכסים, זכויות החברה מכוח הסכמים וכד'". כאמור בהעדר ראיות ממשיות היכולות לבסס את טענות המשיבים לא השתכנעתי כי יש לפטור את המשיבה מלהבטיח את הוצאות המבקשים ככל שתדחה התביעה. אומר עוד כי לא ראיתי לאשר את התחייבותו האישית של מר רן ניסים, בנו של המשיב 1, לערוב להוצאותיהם האפשריות של המבקשים שכן חובת הפקדת הערבון נועדה להבטיח מימוש מיידי של הערבון לצורך כיסוי ההוצאות ככל שהחברה תחויב לשלמן וברור אפוא, כי התחייבות אישית אינה עומד בדרישות הבטיחות והזמינות המתחייבים מהמטרות שלמן מופקד הערבון.