ת"א 46493-02-15 וידה אירועים בע"מ נ' אבו יחיאל - חברה לבנין בע"מ ואח'

זו בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר ומונע מהמשיבות לשנות את המצב הקיים במגרש החניה ובדרכים הפנימיות וכן בשני אולמות אירועים ובשטחי קבלת פנים, המושכרים למבקשת , ע"י המשיבה 1, במבנה הידוע כרח' הבושם 12 או 41 באשדוד , חלקה 14 גוש 2451 , לרבות באמצעות הקמת והריסת מבנים קבועים ו/או יבילים ו/או גדרות ו/או דרכים ו/או אספלט.

הבקשה הוגשה על רקע הודעת המשיבה 2 מיום 19.9.16, לפיה בכוונתה בתוך 21 יום מההודעה, לפעול להקמת גדר בשטח מגרש חניה, הצמוד למושכר של המבקשת, ובאופן שימנע את הגישה לחניות שבשימוש המושכר ויחסום את דרכי הגישה הפנימיות, תוך מניעת גישה למושכר ,ולרכבי הצלה באופן שיהווה סכנה לכלל הבאים לאולמות האירועים, ואף עלול להביא לסגירתם המידית בידי המשטרה או הרשות לכיבוי אש.

המבקשת מפעילה את אולמות האירועים מכוח הסכם שכירות שנחתם בינה לבין בעלי הקרקע דאז, ואלו מכרו את הקרקע למשיבה 1 לרבות הזכויות והחובות בקשר להסכם השכירות עם המבקשת.

הקרקע שבצמוד למושכר נמכרה על ידי המשיבה 1 למשיבה 2. הסכסוך נסוב סביב שטחי חניה ודרכים פנימיות במתחם, שנמצאים בשטח שרכשה המשיבה 2 והוא קניינה כיום, ואשר למן תחילת השכירות של המבקשת, ובטרם המכר האמור, וכשטח ריק, שימשו לטענת המבקשת חלק משטחי חניה ודרכים פנימיות לצורך הפעלת אולמות האירועים ששוכרת.

בגדר התביעה העיקרית התבקשה הצהרה לפיה מגרש החניה הקיים בחלקה 14 הינו חלק מהותי מהמבנה אין לפגוע בו או לשנות אותו, וליתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבות לפגוע בשטח החניה הקיים, להקים גדר בשטחו או לחסום כניסה אליו.

נדרשו בתביעה העיקרית סעדים נוספים ביחס למשיבה 1 כגון אכיפת הסכמי השכירות והצהרה על תוקפם, פעולה לשינוי יעוד, וכן לחילופין סעדים כספיים של פיצוי מסוגים שונים כאשר התביעה הועמדה לצורך אגרה על סך מיליון ₪ וביחס למשיבה 1.

בעניין החניה נשוא הדיון התבקש צו דומה בפתיחת התיק, ועל רקע פעולות נטענות של המשיבה 2 להקמת גדר בשטח, ביום 25.2.15 ניתן על ידי כבוד השופט צימרמן צו ארעי האוסר על המשיבה 2 להקים בשטח גדר. בהמשך התבקש ביטול אותו צו, והצדדים תוך שמירת זכויות, הסכימו לביטולו כאשר המשיבה 2 התחייבה ליתן התראה של 21 יום בטרם תפעל להקמת גדר בשטח, וכאשר זכותה להמשיך ולפעול במישור התכנוני, לשם קידום תוכניותיה להקמת מפעלה בשטח.

בין לבין, הוגשה תביעת פינוי על ידי המשיבה 1 כנגד המבקשת, שנדונה בתיק אחר, ומתנהל בו הליך גישור בהשתתפות המבקשת והמשיבה 1, לרבות בקשר למחלוקות נשוא הדיון כאן, ושעד למועד זה לא צלח.

מכל מקום עובר לבקשה שבפני, כיום מימשה המשיבה 2 את זכותה לפי ההסכמה הדיונית שצוינה, ומסרה התראה על כוונה להתחיל בבנייה בשטחה, לרבות הקמת גדר, בשטח המשמש כחניון, הבסיס להודעה הינו היתר בנייה שהמשיבה 2 קיבלה מהרשות המקומית לבנות את מפעלה במקום.

משכך כאמור הוגשה הבקשה הנוכחית לצו מניעה זמני על ידי המבקשת.

הבקשה הוגשה ביום 9.10.16, ושופטי הצווים הזמניים לא מצאו לנכון ליתן צו על פי צד אחד, ו/או לאחר תגובה ראשונית, משכך הוגשו תגובות מלאות ומשלימות, וכן תשובה מטעם המבקשת, וכעת התקיים הדיון בבקשה לצו הזמני במעמד הצדדים.

לטענת המבקשת הקמת הגדר על ידי המשיבה 2, תוך ניתוק מגרש החניה והדרכים הפנימיות מהמבנה, תביא לפגיעה בלתי הפיכה לעסקיה, ונזקי עתק הן למבקשת והן לצדדים שלישיים שכבר הזמינו אירועים באולמות, ועל סמך אפשרות השימוש במגרש החניה הקיים.

נטען כי הגדר שבכוונת המשיבה 2 להקים במגרש החניה, חוסמת את דרכי הגישה למקום, ולא מאפשרת חניה הכרחית, באופן שהמשטרה תביא לעצירת הפעילות של המבקשת. נטען גם שההיתר שניתן למשיבה 2 אינו מאפשר בניית גדר במרכז מגרש החניה, תוך חצייתו לשניים, וחסימת דרכי הגישה הפנימיות, ובטרם הכשרת השטח לפי ההיתר, ולרבות סלילת דרכי גישה חלופיות והכשרת מקומות חניה נוספים.

נטען כי המבקשת הסתמכה על מגרש החניה הקיים עת שכרה את המקום, והשקיעה באולמות מיליונים, והכל ירד לטימיון במידה והגדר תוקם במקום.