ת"א 46454-04-14 אלישע רובין אדריכלים בע"מ נ' ס.י. אבן יזמות בע"מ

לפניי בקשה לעיון במסמכים הנמצאים ברשות המשיבה כפי שהצהירה בתצהיר גילוי מסמכים שהומצא על ידה. המסמכים נשוא הבקשה : קבלה על תשלום היטל השבחה מס' 624005, חשבונית מס/ קבלה מס' 120131287, שובר תשלום / קבלה מס' 131372 וכן המחאת זכות מהמשיבה לרוכשות הנכס.

מאחר וניתנו מס' החלטות בעניין גילוי מסמכים אפנה להחלטתי מיום 2/3/15, באשר לגדר המחלוקת שבין הצדדים כפי שנלמד מכתבי הטענות.

טענתה העיקרית של המשיבה כנגד הדרישה לעיון במסמכים הינה טענת היעדר רלוונטיות של מסמכים אלו להליך דנן או בלשונה "אין כל קשר בין תשלומים שנשאה בהם הנתבעת לאחר חתימת ההסכם למכירת הנכס לרוכשי הנכס ובין העברת הזכויות בנכס" בשל נימוק זה ביקשה שלא לחשוף לצד שכנגד את המסמכים שעניינם בחלוקת תשלומים שבין הנתבעת לרוכשי הנכס לאחר מכירת הנכס ואינם נוגעים לשאלה בדבר חתימת הסכם המכר ומועד מסירת החזקה בנכס.

לטענת המבקשת בבקשתה המשיבה טוענת לחיסיון החל על מסמכים מבלי שביססה טענותיה לחסיון על פי הדין, אך מעיון בתשובת המשיבה אני למדה כי בקשתה הינה להותיר את המסמכים חסויים לצד שכנגד, במשמע שלא יומצאו לעיון הצד שכנגד, להבדיל מטענה בדבר חיסיון על פי דין החל על מסמכים אלו.

אביא את דבריה של כב' המשנה לנשיא (כתוארה אז), השו' מרים נאור, בעניין גילוי ועיון במסמכים במסגרת תיק רע"א 7802/10:

"הליכי הגילוי והעיון במסמכים מוסדרים בתקנות 122-112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). הליכים אלו מבטיחים כי המשפט יתנהל ב"קלפים גלויים" כדי למנוע הפתעות במהלך המשפט מבעל דין אחד לרעהו ועל מנת לחסוך בזמן שיפוטי (רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ ([פורסם בנבו] , ניתן ביום 14.8.2005). המדובר באמצעי שבכוחו להגביר את היעילות השיפוטית ואת ההגינות הדיונית, והוא נחוץ לצורך חתירה לחקר האמת (ראו: רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג ([פורסם בנבו], ניתן ביום 1.11.2005); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה ומעשה 780 (מהדורה חמש-עשרה, 2007). חשיפת האמת בהליך המשפטי מותנית בקיום דיון הוגן אשר בו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית ותינתן לכל צד האפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, סב(4) 167 (2008).

17. בהתאם להלכה הפסוקה, הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של המידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט (עניין בנק איגוד, בעמ' 61; רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 195 (2002) (להלן: עניין שמשון). ודוק, לא נדרש כי בשלב גילוי המסמכים תהייה הרלוונטיות של המסמך ודאית. די כי מבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלוונטיות (ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 162 (1950) (להלן: עניין כיאט); רע"א 9322/07Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ ([פורסם בנבו], ניתן ביום 15.10.2008).

18. גילוי מסמכים משתרע על כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, לפי תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי. חובתו של בעל דין במסגרת הליך גילוי המסמכים הינה לחשוף הן מסמכים "מועילים", הן מסמכים "מזיקים" (רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב - חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515, 520 (1999). על צד לגלות את כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה (עניין בנק איגוד, בעמ' 60)".

ובהמשך דבריה: "בנוגע לדרישת העיון במסמכים, בהתאם לתקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, נקבעה בפסיקה הנחת היסוד לפיה יש להעדיף את זכות העיון על פני מניעתה, וכי אין להגביל את הזכות אלא במקרים קיצוניים ונדירים שבהם יש טעמים של ממש המצדיקים את ההגבלה. הכלל הוא שכל אדם שבידו ראיה הדרושה למשפט חייב לגלותה על מנת שהאמת תצא לאור. (רע"א 8473/99 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' שגב, פ"ד נה(1) 337, 342 (1999) (להלן: עניין כרטיסי אשראי)); רע"א 637/00 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אברת – סוכנות ביטוח בע"מ, פ"ד נה(3) 661, 664 (2001)).

[רע"א 7802/10 ‏עמירם גרופ יזום והשקעות יזום והשקעות בע"מ נ' קרל אופנת גברים איכותית בע"מ, 15.8.12].