ת"א 46431-03-13 טייב נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ

מיום 27/4/2015 של המותב הקודם, מונה לבדיקת התובע מומחה בתחום האורוטפדי, דר' פרידלנדר אשר בשכרו נקבע כי יישא התובע לנוכח דלות התיעוד הרפואי, וזאת בהתייחס לתאונה הראשונה אשר הייתה בשעת היחידה שעל הפרק.

כעת, משתוקן כתב התביעה, עותר התובע למינוי שני מומחים נוספים בתחום הנוירולוגי והא.א.ג כמפורט בבקשתו למינוי מומחים שצורפה לכתב התביעה המתוקן. ודוק, מינויו של הנוירולוג התבקש גם בבקשה הקודמת למינוי מומחים שצורפה לכתב התביעה המקורי.

הנתבעת מתנגדת לבקשה בטענה כי מדובר בפגיעה קלה ביחס לשתי התאונות וכי בקשתו של התובע למינוי שני מומחים נוספים אינה מידתית ביחס לקלות הפגיעה, ככל שארעה, מה גם שלתובע עבר רפואי עשיר בתחומים זהים עליהם הוא מלין בתביעה זו.

דיון והכרעה:

ההלכה הנוהגת בענייננו הינה כי די בראשית ראיה לקיומה של פגיעה שהותירה נכות לצורך מינוי מומחים. בעניין זה, אפנה לפסק דינו של כבוד השופט זילברטל ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח (ניתן ביום 30.5.12) שם נפסק :

"... כידוע, עקרון יסוד בתביעות עפ"י חוק הפלת"ד, שכיוון שהתובע- הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שביהמ"ש ימנה, על ביהמ"ש להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע. ולפיכך, על בימ"ש הדן בבקשה למינוי מומחה רפואי בתביעה לפי החוק, אמור לבחון בקשה זו בהפעילו אמת מידה מקלה ומרחיבה. דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה, במידה מסוימת, כדחיית התביעה (או חלקה הנוגע לנכות מסוימת). מכאן הזהירות הרבה שעל ביהמ"ש לנהוג בה כאשר הוא בוחן בקשה למינוי מומחה. ככלל, אין מקום לנקוט כלפי התובעים בגישה קפדנית וחשדנית יתר על המידה, אלא כאשר קיימת סיבה טובה לעשות כן, ואז יש לנמק זאת. יש לסמוך על המומחים שימונו, שישכילו לעמוד על המצב לאשורו. במקרה של ספק, יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר, ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה."

ובהמשך נקבע כי:

" הגישה הליברלית והמגמה להקל עם התובע בכל הנוגע לדרישות בהן עליו לעמוד לצורך מינוי מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש, מוצאת ביטוי הן בעובדה שביהמ"ש עשוי להסתפק במסמכים רפואיים המבססים ברמת סבירות נמוכה קיומו של קשר סיבתי שבין התאונה לבין הנכות הנטענת, ובכל מקרה די בראשית ראיה, כשם שדי בכך לעניין עצם קיום הנכות..." (הדגשה שלי- א.ב.)

ומן הכלל אל הפרט; עיון בתיעוד הרפואי שצורף לכתב התביעה ולבקשה למינוי מומחים מצביע על הממצאים הבאים:

• מומחה בתחום נוירולוגי- בתעודת חדר מיון בה"ח איכילוב מיום 13/9/15 צויין:" ללא חבלת ראש " ובהמשך בבדיקה נוירולוגית:" בהכרה מלאה". זאת ועוד, מהתיעוד הרפואי שצירף התובע לבקשתו עלה כי הבדיקה הנוירולוגית שנערכה לו במסגרת ביקור בקופת חולים מיום 31/12/2015 נמצאה תקינה: " ללא ניסטגמוס, עצבי גולגולת 2-12 תקינים, רומברג שלילי, מבחן אצבע-אף תקין". ובתיעוד המשך צויין "ללא חסר נוירולוגי". משכך, ובהיעדר כל ראיה על חבלת ראש או איבוד הכרה מהתאונה או כל ממצא נוירולוגי- לא מצאתי מקום למינוי מומחה כאמור.