ת"א 46394-03-12 מחאמיד נ' מחאמיד ואח'

תביעה לפינוי ולתשלום דמי שימוש ראויים.

א. מבוא וטענות הצדדים (בתמצית):

1.התובע הינו הבעלים הרשום של 9533/30550 חלקים מהמקרקעין הידועים כחלקה 3 גוש 20398 בכפר זלפה (להלן: חלקה 3), אותם רכש מאחמד מוחמד פארס מחאמיד (אחיו של הנתבע 1).

התובע רכש את השטח במספר עסקאות שונות (במועדים: 15/8/94, 20/9/99 ו- 7/8/05). השטחים שנרכשו על ידו צמודים זה לזה.

בנוסף לחלקים שנרכשו במועדים שפורטו לעיל, רכש התובע (בשנת 1996), מהנתבע 1 700 מ"ר נוספים באותה חלקה.

2.נטען כי לאחר רכישת 700 מ"ר הנוספים החל התובע לעבד את השטח ולעשות בו שימוש.

כן נטען כי התובע ביקש מהנתבע 1, ממנו רכש את השטח, לדאוג להשלמת רישום העסקה ורישום החלקים על שמו של התובע, ברם הנתבע 1 התחמק מלעשות כך, ובשלב מאוחר יותר אף הכחיש את העסקה ביניהם, ואפשר לנתבע 2 להיכנס לשטח אותו רכש התובע.

3.בתביעה דנן טוען התובע כי הנתבע 2 פלש לחלק מחלקתו (לאותו חלק בשטח של 700 מ"ר הנ"ל, הנמצא בחלק הדרומי של השליש הצפוני של חלקה 3), והקים עליו חלק ממפעל בטון, מבלי שקיימת לו זכות קניינית כלשהי בשטח זה.

4.הנתבע 1 הכחיש, כאמור, כי מכר שטח זה של 700 מ"ר הנ"ל בחלקה 3 לתובע, ועל כן נאלץ התובע להגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.א. 1224/04), במסגרתו ביקש להצהיר כי הנתבע 1 אכן מכר לו את השטח הנ"ל.

5.ביום 22/7/09 ניתן פסק דין ע"י כבוד השופט גינת בו נקבע כי התובע רכש מהנתבע 1 שטח של 700 מ"ר בחלקה 3 בגוש 20398 באופן שחלק זה יהיה צמוד לחלקו המקורי של התובע (לחלק אותו רכש מאחיו של הנתבע 1) בחלקה מצידה הצפוני.

"התובע רכש מהנתבע (הנתבע 1 כאן) 700 מ"ר מחלקה 3 בגוש 20398, תוך הסכם חלוקה לפיו השטח הנרכש יהיה צמוד לחלקו המקורי של התובע בחלקה, מצדו הצפוני...".

6.לאחר מתן פסה"ד הנ"ל הגיש הנתבע 2 תביעה נגד התובע והנתבע 1 (ת.א. 19141-10-09; כב' השופט רניאל) בה עתר לביטול פסק הדין של כב' הש' גינת, בטענה שהוא (הנתבע 2) רכש 500 מ"ר מהנתבע 1, מתוך אותם 700 מ"ר לגביהם נקבע כי התובע רכש מהנתבע 1.

כן טען בתביעתו זו כי בשטח זה (של 500 מ"ר) הוא עושה שימוש במסגרת מפעל הבטון שיש לו: מאחסן חצץ, מלט וחול, ואף מחנה בו מערבלי בטון.

תביעת הנתבע 2 נדחתה ביום 26/12/10 ע"י בית המשפט המחוזי ונקבע כי הסכם המכר הנטען בין הנתבע 1 לבין הנתבע 2 אינו אמיתי:

"ההסכם שלו טוען התובע (הנתבע 2 כאן), אינו הסכם אמיתי. (...) התובע ואחיו פלשו מעת לעת למקרקעין שבמחלוקת, אבל לא טענו בפני פדי (התובע דכאן. לא במקור) מעולם שהתובע (הנתבע 2. לא במקור) הוא הבעלים של המקרקעין. (...) ממילא לא ברור שההסכם שאינו אמיתי שלו טוען התובע (הנתבע 2. לא במקור) מתייחס לאותם מקרקעין שלהם מתייחס פסק דינו של השופט גינת. לפיכך, אני דוחה את תביעת התובע לביטול פסק הדין".

7.בתביעתו דנן טוען התובע כי על אף האמור בשני פסקי הדין הללו, שניתנו ע"י בית המשפט המחוזי, ממשיך הנתבע 2 לעשות שימוש בחלק משטחו, ומנהל עליו חלק ממפעל בטון שבבעלותו.