ת"א 46387-05-12

רקע וטענות הצדדים

1. מונחת לפניי בקשתה של התובעת להורות על העברת התיק שבנדון אל בית משפט השלום בירושלים.

2. מהות עניינו של תיק זה ופירוט השתלשלות העניינים הובאו בהרחבה בהחלטתי מיום 28.8.13. בתמצית אומר, כי ההליך שבכותרת נפתח ב"בקשה דחופה במעמד צד אחד לצו ביניים" שהגישה התובעת ביום 23.5.12. במסגרת בקשה זו עתרה התובעת לקבלת צו מניעה שיאסור להוציא מתחומי מדינת ישראל את גופתו של אביה, המנוח איתמר אורן ז"ל (להלן: "המנוח"), אשר נטען כי נפטר ביום 24.4.12 בערד. עוד התבקש, כי יינתן צו נגד מדינת ישראל (נתבעים 1-5) אשר יחייב אותה לאתֵר את גופת המנוח ולקבור אותו בישראל. במסגרת הבקשה נטען, כי המנוח היה ככל הנראה מנהיג בכת כלשהי, וכי התובעת – שעל פי הנטען בבקשה מתגוררת בחו"ל – קיבלה לאחר פטירתו בקשה מ"מאמינים" של המנוח להסכים להעברת גופתו להודו. התובעת טענה כי היא סירבה לכך, וכי בקשתה לסעד זמני הוגשה על רקע העובדה שלא ידוע לה היכן מצויה גופת המנוח, ולאור הדחיפות שבקבורתו.

3. בהחלטתי מאותו היום, 23.5.12, נעתרתי לבקשה, באופן חלקי, והוריתי על מתן צו מניעה זמני האוסר על הוצאת גופתו של המנוח מהארץ. עוד קבעתי, כי על ב"כ התובעת להודיע לבית המשפט למי פנתה התובעת או מי מטעמה בטרם הגשת הבקשה על מנת לברר מה עלה בגורל גופת המנוח. עוד התבקש ב"כ התובעת להבהיר, מהי המסגרת המשפטית של הבקשה שהגיש, ומהי עילת התביעה, וכן לספק פרטים נוספים אודות הפרשה, ככל שיש בידו.

4. יתר ההליכים בכל הנוגע לסעד הזמני פורטו בהחלטתי הנ"ל מיום 28.8.13 ולא אחזור עליהם.

5. ביום 30.5.12 הגישה התובעת את כתב התביעה בתיק שבכותרת. במסגרת כתב התביעה פירטה התובעת את השתלשלות העניינים הרלבנטית. הסעדים שנתבקשו במסגרת כתב התביעה היו אלה: להורות לנתבעת (מדינת ישראל) לאתֵר לאלתר את גופת המנוח ולפעול לקבורתו בישראל ללא דיחוי נוסף; לחייב את הנתבעת בתשלום דמי ההלוויה והקבורה; לפצות את התובעת בגין פניותיה לעורך דין והוצאות משפטיות; ולחייב את הנתבעת בהוצאות משפטיות בצירוף ריבית.

6. המדינה הגישה כתב הגנה מטעמה ובהמשך הגישה גם בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית. בהקשר זה נטען, כי הסעדים שנתבקשו על ידי התובעת בכתב התביעה אינם מצויים בסמכותו של בית משפט זה, שכן חלקם כלל אינם בגדר סמכותה של הרשות השופטת (חיוב המדינה לערוך חיפוש מחוץ לגבולות ישראל אחר גופת המנוח), וחלקם מצוי בסמכותו של בית משפט השלום.

7. ביום 24.1.13 התקיימה ישיבה מקדמית בתיק זה. במהלך הדיון הצבעתי על קשיים העומדים בפני התובעת בהליך זה, ובין היתר, אי צירופם של צדדים רלבנטיים נוספים שעל פניו התובעת ידעה על קיומם בעת הגשת כתב התביעה. התובעת התבקשה להודיע בתוך 30 ימים אם היא עומדת עוד על התביעה.

8. ביום 5.3.13 הגישה התובעת בקשה לתקן את כתב התביעה על ידי צירופה של גב' לונדגרן אנאלי קרולינה (אחייניתו של המנוח, אשר ליוותה אותו ככל הנראה בתקופה שקדמה לפטירתו) לכתב התביעה; צירופה של החברה "מנוחה לעד" (שטיפלה בהטסת המנוח להודו) לכתב התביעה; וצירוף סעד כספי בסך של 500,000 ₪ שעילתו, בין היתר, בטענת התובעת לרשלנות מצידה של המדינה בכך שאפשרה את הוצאת גופת המנוח מחוץ לישראל לאחר שניתן צו מניעה שאסר זאת. נטען, כי האחיינית וחברת "מנוחה לעד" היו מעורבות בהוצאת גופת המנוח מחוץ לישראל, ומשכך יש הצדקה לצרפן לכתב התביעה. בהתייחס לסעד הכספי שהוספתו התבקשה נטען, כי סעד זה נובע מהפרת צו המניעה על ידי המדינה, בכך שאפשרה את הוצאת גופת המנוח מהארץ, וכי סעד זה לא נתבע בכתב התביעה המקורי מחמת טעות.