ת"א 46369-06-16 חלבי ואח' נ' רמזי יוסף ואח'

1.זו בקשה לצו מניעה זמני המונע מהמשיבים לבצע כל פעולת בנייה או הכנה לבנייה או חפירה או גידור או פעולה אחרת בחלק מהמקרקעין הידועים כחלקה 12 בגוש 17151 מאדמות עוספיה, וכן להורות למשיבים לחדול משימוש בחלק הספציפי במקרקעין עליה השתלטו שלא כדין עד לדיון והכרעה בתביעה לצו מניעה קבוע.

2.בתחילת הדיון הודיע ב"כ המבקשים על הסכמה דיונית, שלפיה לא יסתיים הדיון בצו המניעה הזמני, אלא המצב יישאר על כנו משך 7 ימים ותוך 7 ימים יודיעו הצדדים אם הכל בסדר. דהיינו, אם יודיעו הצדדים לא בסדר, יהיה צורך להתחיל בדיון מחדש. לאחר שביררתי, שהצדדים אינם מסכימים לסיים את הדיון בכך שצו המניעה יהיה בתוקף ל-7 ימים, קיימתי את הדיון במעמד שני הצדדים.

3.בבקשה ובתצהיר נאמר שהקרקע נשוא הבקשה היא קרקע מסוג מירי. כך כתוב גם בנסח הרישום. ב"כ המבקשים טען שזו טעות, למרות שהוא זה שטען אותה, וב"כ המשיב 1 הסכים איתו ועל כן לא אעסוק בנושא זה.

4.על פי הנטען בבקשה ובתצהיר התומך בה, המבקשים הם בעלים בלתי רשומים של כ-8 דונם מתוך השטח הכולל שהוא 33.23 דונם, שאין בה ולא היתה בה אף פעם חלוקת שיתוף, ולכל אחד מהשותפים בעלות משותפת בכל גרגר חול. אם אכן כך היה הדבר, היה מוצדק לאסור על מי מהשותפים לעשות במקרקעין שימוש יחודי שלא בהסכמת השותפים האחרים. זו הסיבה שנתתי צו ארעי. ואולם, מסתבר, שאף לגירסת המבקשים, אין זה נכון. אין זה נכון שאין חלוקה במקרקעין, ואין זה נכון שלכל אחד מהשותפים בעלות בכל גרגר חול.

5.לפי עדותו של המבקש בפניי, בניגוד לאמור בתצהיר שלו, כל אחד שקונה חלק באדמה, הולך למודד ומגדיר את אדמתו כחלק מסוים, ומי שקונה אחריו מגדיר את אדמתו לפי ההגדרות הקודמות. כך גם הוא עשה, והוא יודע בדיוק את החלקה שלו שהיא חלק מתוך השטח הכללי (למשל בעמ' 3 שורה 27). על כן, הטענה שלכל אחד מהשותפים בעלות בכל גרגר חול היא טענה לא נכונה שהמבקש סתר אותה בחקירתו.

6.בנסיבות אלה יכולות להיות כמה אפשרויות. אפשרות אחת היא שכל אחד מהבעלים של חלקים הנראים בלתי מסוימים בנסח הרישום הוא בעל חלקים מסוימים ומוגדרים בפועל לפי חלוקה מוסכמת בין כל הבעלים. אפשרות זו לא נטענה, ולפי דברי המצהיר היא לא קיימת, ולא כל בעלי החלקים הם בעלי חלקים מסוימים ומוגדרים לפי חלוקה מוסכמת.

7.אפשרות נוספת היא, שרק לחלק מהבעלים יש חלקים מסוימים ומוגדרים בפועל לפי חלוקה מוסכמת. המצהיר הצהיר שיש שיטת חלוקה לפי הקודם זוכה, ובמסגרת זו הוא יודע בדיוק איפה חלקתו. לשם כך היה עליו לצרף לבקשתו את המדידה המבטאת חלקתו הידועה לו, על פי תוכנית מדידה המצויה ברשותו, שמשום מה לא צירף לבקשתו (שבה טען לנסיבות אחרות לגמרי), וגם לא הביא לדיון במעמד שני הצדדים. על כן, המבקש לא הוכיח את זכותו לחלק מסוים במקרקעין.

8.אציין, שלפי אפשרות זו, שלפי סדר הקונים מחולקות החלקות, יש לדחות את טענתו של ב"כ המבקשים שהמשיב רכש את חלקו כמה שנים אחרי המבקשים, ולכן עליו למצוא את חלקו במקום אחר שאינו המקום שבחרו לעצמם המבקשים. טענה זו נסתרת לאור העובדה שבנו של המשיב 1, שהוא שרכש את הזכויות, רכש אותן מגב' נעמה רמזייה דרובי, שרכשה את זכויותיה, כעולה מנסח הרישום מעאישה עודה, שהיא בעלת המגרש הרשומה מאז 24.8.99, לפני שהמבקשים רכשו את זכויותיהם בשנת 2010. משמע, אם כל הקודם זוכה, המגרש של עאישה עודה, שנמכר לנעמה רמזייה דרובי, שנמכר ליוסף אבו סעדה, בנו של המשיב, זכה ליחוד החלקה שלו לפני שהמבקשים רכשו את זכויותיהם.

9.אפשרות נוספת היתה למבקשים לטעון שלפי תוכנית החלוקה המוסכמת, הם זכאים לחלקים מסוימים, והמשיב או ליתר דיוק בנו של המשיב, בונה בתוך החלק המיועד להם לפי תוכנית החלוקה המוסכמת. לצורך כך היה עליהם להביא תוכנית מדידה או ראיה אחרת שלפיה המשיב פולש לתוך החלקה המיועדת להם. זו תוכנית מדידה אחרת מהתוכנית שדיברתי עליה קודם, שהיא התוכנית האומרת מהי החלקה של המבקשים. זו תוכנית שיכולה להיות על התוכנית הקודמת, אבל היא צריכה לציין לא רק את החלק של המבקשים אלא את המקום שבו פולש המשיב לחלק של המבקשים. המצהיר נשאל אם יש לו מדידה כזו וענה בחיוב בעמ' 4 שורה 30, אבל אני סבור שהוא לא הבין לגמרי את השאלה, וחשב שהכוונה לתוכנית המדידה המציינת את חלקתו בלבד. לכן שאל עו"ד פרו שאלה נוספת וברורה יותר בראש עמ' 5, והתשובה היתה שהוא אומר שהמדידה של המשיב היא בתוך המגרש שלו אבל הוא בעצם לא יודע והוא מוכן שהדברים יימדדו. מאליו מובן שאם המבקש לא יודע אל נכון אם המשיב פולש לתוך החלקה שלו, אין הוא זכאי לצו מניעה זמני שלפיו המשיב שלא ידוע אם הוא פולש, לא יבנה בחלקה שהוא טוען שהיא שלו.