ת"א 46332-05-13 וידר נ' מלכה

לפניי בקשה שהגיש התובע, להורות על פיצול הדיון כך שקודם יתקיים הדיון בשאלת האחריות ורק לאחר מכן הדיון בשאלת הנזק, וכן, בקשה להורות על היפוך סדר הבאת הראיות, כך שהנתבע יחל בהבאת ראיות ההגנה, קודם למועד הבאת ראיות התביעה.

המדובר הוא בתיק שעניינו תביעת לשון הרע.

על פי הנטען בכתב התביעה, התובע עלה לשידור בתוכנית רדיו בה התראיין הנתבע, שהיה בזמנים הרלוונטיים ראש עיר, והחל לשאול אותו מספר שאלות, אולם הנתבע סירב לענות לו ועל פי דבריו של התובע, החל להשמיצו ולהכפיש את שמו. על פי הנטען, הנתבע החל להאשים התובע בשידור חי כאילו הוא מעל בכספי בית הספר שבו הועסק ושהודח מתפקידו בשל כך.

התובע טען בבקשה שלפניי, שהואיל והנתבע לא הכחיש את ביצוע הפרסום, אלא טוען שיש בפרסום שבוצע משום אמת ושעומדות לו ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 להלן: "חוק איסור לשון הרע") הרי שיש לקבוע, בהתאם לפסק הדין שניתן בבר"ע 1379/14 אריה רוטר, עו"ד נ' מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ (ניתן ביום 25/8/2014) (להלן: "הלכת רוטר"), שעל הנתבע להתחיל בהליך הבאת הראיות ולהורות על פיצול הדיון, כך שקודם תידון שאלת החבות ורק לאחר מכן, ככל שיהא עוד צורך, תידון שאלת הנזק.

הנתבע טען מנגד, כי בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 17/6/2014 קבע בית המשפט את סדר הגשת הראיות ואת המועדים שנקבעו לשם כך, ומאחר והתובע לא הגיש בר"ע על החלטה זו, הוא אינו יכול להלין עליה, שכן בית המשפט אינו מהווה ערכאת ערעור על החלטותיו. לטענת הנתבע, החלטת בית המשפט בדבר קביעת התיק להוכחות וקביעת סדר הגשת הראיות ניתנה בהתאם להסדר דיוני עליו הסכימו הצדדים והתובע מושתק מלהעלות טענות כנגד אותו הסדר.

לגופו של עניין, טוען הנתבע, כי מאחר והוא לא הודה בכל טענות התובע, אין לנהוג במקרה זה כפי שנוהגים בטענות של "הודאה והדחה", שכן די אם אחת העובדות המקימות את עילת התביעה, הוכחשה על ידי הנתבע, כדי לקבוע שהתובע יהיה זה שיתחיל בהבאת הראיות. לטענת הנתבע, הוא מכחיש את הפרסום ולכן יש להורות על דחיית בקשת התובע.

דיון והכרעה: