ת"א 46291-11-13 בילסקי ואח' נ' גליצקי

לפניי בקשה להארכת מועד ולביטול פסק דין, שניתן על ידי בהעדר הגנה ביום 12/3/14.

עילת התביעה הינה הסכם למכירת דירת התובעים לנתבעת, שלא יצא אל הפועל, גם לאחר הסכם פשרה, והדירה נמכרה לאחר. (הסכם מיום 14/2/12, נספח 1 לכתב התביעה, הסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין בת.א. 52258-11-12, נספח 4 לכתב התביעה). הדירה נשוא התביעה מצויה ברח' אייזנברג 33, רחובות, גוש 3703, חלקה 659, תת חלקה 5 ותכונה להלן: "הדירה".

המשיבים שילמו עבור ההלוואה, שנטלה המבקשת לרכישת הדירה, תבעו את הפיצוי המוסכם בהסכם הפשרה ולאחר קיזוז הסכום, שהגיע למבקשת לפי הסכם הפשרה, נותרה יתרת חוב בסכום התביעה, 408,123 ₪.

בבקשתה שבנדון מיום 1/1/15 טענה המבקשת כי לא קיבלה את כתב התביעה ואת פסק הדין וכי נודע לה אודות פסק הדין בהליך אחר, שניהלה בבית המשפט המחוזי בלוד, שם צורף פסק הדין לתגובת המשיבים. המבקשת טוענת כי אפשר שכתב התביעה נמסר לבן זוגה, שהיה מקבל דברי דואר במענה, והיא היתה מעבירה לו אותם.

בעניין מועד הגשת הבקשה טוענת המבקשת כי בא כחה, שסעד את אביו עקב מצבו הרפואי של האחרון, ראה את התגובה רק ביום 2/12/14, ועל כן הבקשה מוגשת במועד.

לגוף התביעה מאשרת המבקשת את העובדות לפיהן רכשה את הדירה ולא עמדה בתשלומים, הוגש ע"י המשיבים הליך משפטי, במסגרתו הגיעו הצדדים להסכם פשרה, והיא לא עמדה גם בו. המבקשת טוענת כי פעלה על מנת לקיים את הסכם הפשרה, אך המשיבים חלף הידברות עימה פעלו לביטול המכר, מכרו את הדירה לאחר במחיר הנמוך משוויה, ולה נודע על המכירה רק משהפקידו המשיבים סכום בחשבונה. המבקשת טוענת כי המשיבים ניצלו את פרידתה מבן זוגה, קיבלו את הדירה לחזקתם על המטלטלין יקרי הערך שהיו בה, מכרו את הדירה, חילטו את הפיצוי המוסכם, ולבסוף, כטענת המבקשת, הגישו את התביעה, והכל בחוסר תום לב.

בבקשה עתרה המבקשת לעיכוב ביצוע פסק הדין ובמיוחד לעיכוב הליך כינוס נכסים של דירה אחרת של המבקשת ברח' פרוג 2, רחובות (להלן: "דירת המבקשת").

המשיבים הגישו תגובה מפורטת, בה חזרו על ההליכים בין הצדדים בעבר, ציינו את ההליכים שננקטו לקבלת פסק הדין בהעדר הגנה (מסירה ע"י דואר ישראל ביום 15/12/13, הוחזרה כ"לא נדרש", נספח 1 לתגובה, מסירה אישית בהדבקה ביום 30/12/03 בצירוף תצהיר שליח ותמונות, נספחים 2 ו-3), מסירת פסק הדין בדואר רשום (אישור מסירה חתום מיום 14/4/14, נספח 4 לתגובה), מסירת אזהרה בתיק הוצל"פ 02-25815-14-2 (אישור מסירה חתום מיום 27/7/14, נספח 6 לתגובה).

ב"כ המשיבים הבהיר כי התיק בבית המשפט המחוזי בלוד נפתח בהמרצת פתיחה שהגישה גב' שרון קוש, שרכשה מהמבקשת את דירת המבקשת, והמשיבים צורפו כמשיבים בשל העובדה שהטילו עיקול על דירת המבקשת (בתיק ההוצל"פ נשוא פסק הדין דנן). ב"כ המשיב הבהיר כי המבקשת לא התייצבה לדיון ולא הגיבה גם להליך שם, ניתן תוקף של פסק דין להסכם בין גב' קוש למשיבים, ובא כחם מונה ככונס נכסים לדירת המבקשת (פסק דין בתיק ה"פ (מחוזי מרכז) 17649-06-14 מיום 7/10/14, נספח 7 לתגובה, בקשה למינוי ב"כ המשיבים ככונס נכסים והחלטת כב' הרשמת ברלינר-לוי בתיק ההוצל"פ מיום 3/11/14, נספחים 8 ו-9 לתגובה). לפי החלטת רשמת ההוצל"פ הנכבדה נמסרו ההחלטה ופסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז למבקשת (מכתב נלווה, אישור מסירה חתום מיום 16/11/14 ותצהיר שליח, נספחים 10-12 לתגובה). המבקשת הגישה ללשכת ההוצל"פ בקשה לביטול מינוי כונס הנכסים ולמצער לעיכובו עד למתן החלטה בבקשה לביטול פסק הדין בהמרצת הפתיחה (בקשת המבקשת מיום 26/11/14, נספח 13). הבקשה הוגשה ע"י ב"כ המבקשת דכאן, על כן טוענים המשיבים כי זהו למצער מועד הידיעה אודות ההליך דנן. המבקשת הופנתה ע"י רשמת ההוצל"פ הנכבדה להגשת הבקשה לבית המשפט המחוזי בלוד, שנתן את פסק הדין (החלטה מיום 26/11/14, נספח 14 לתגובה). המבקשת הגישה עוד ביום 6/11/14 בקשה לביטול פסק הדין בהמרצת הפתיחה (נספח 15 לתגובה), המשיבים הגישו תגובה ביום 18/11/14 (נספח 16 לתגובה), התקיים דיון במעמד הצדדים, והבקשה לביטול פסק דין נדחתה (פרוטוקול בית המשפט המחוזי מרכז מיום 14/12/14, נספח 17 לתגובה). המשיבים עותרים לדחיית הבקשה לאור האיחור בהגשתה ממועד הידיעה המוכח.