דחיית תביעה לתשלום פיצויים בגין מעצר שווא ורשלנות בהגשת כתב אישום אשר בוטל

פתח דבר

התובע נעצר בעקבות תלונתה של הגב' מ. חי. (להלן – המתלוננת). המתלוננת התלוננה, כי הותקפה מינית על ידי התובע. בעטיים של ההליכים הפליליים שהה התובע במעצר בפועל בן 34 ימים וכן במעצר בית בן 316 ימים. ההליך פלילי הסתיים, כאשר פרקליטות מחוז תל-אביב (להלן – הפרקליטות) חזרה בה מכתב האישום שהגישה נגד התובע  מכתב האישום, והתובע זוכה מכל אשמה.

מונחת בפני כעת, תביעת התובע לתשלום פיצויים בגין הנזקים, שנגרמו לו – לטענתו -  מחמת טענותיו בדבר מעצר שווא ורשלנות בעצם הגשת כתב האישום.

טענות התובע

התובע, איש עסקים, היה במועד מעצרו נשוי ואב לשלושה: שני בנים בשירות חובה בצה"ל ובן נוסף בגיל עשר.

בין השנים 2007-2009 נרקמו בין התובע ובין המתלוננת יחסי ידידות, אשר כללו קיום מגע מיני מעת לעת. בדיעבד התברר לתובע, כי המתלוננת הינה שוהה בלתי חוקית בישראל, אשר שמה לה למטרה להישאר בארץ אף במחיר הפללתו של התובע.

ביום 27.7.2009, ולאחר פגישה לילית בין התובע והמתלוננת, נעצר התובע בחשד לאינוס המתלוננת וביצוע מעשים מגונים.

התובע טוען, כי במהלך חקירתו במשטרה ושהותו במעצר, ביצעה משטרת ישראל (להלן – המשטרה) מחדלי חקירה רבים, וביניהם:

• התובע נחקר ע"י חוקרת תורנית פעם אחת בלבד;
• התובע מעולם לא נחקר ע"י החוקרת הראשית בתיק;
• התובע לא נבדק בבדיקת פוליגרף ע"י המשטרה;
• הממצאים שעלו בבדיקה הרפואית של המתלוננת סתרו את הנטען בתלונתה;
• לא נבדק מעמדה הלא חוקי של המתלוננת והאינטרס שלה בהגשת התלונה;
• לא נבדק מדוע לא נותרו על המתלוננת סימני חבלה;