ת"א 46229-12-13 הררי נ' א.ד. לידר (2005) בע"מ

כללי

1. בפני שתי תביעות שהדיון בהן אוחד. בת.א. 46229-12-13, תובע מר הררי (רוכש דירה) לחייב את הנתבעת – חב' בניה (המוכרת), לפצותו בפיצויים שונים בטענה להפרת הסכם המכר שנכרת בין הצדדים ביום 3.1.2012: פיצויים בגין איחור במסירת הדירה; פיצוי בגין הוצאות צבע, ופיצויים בגין עוגמת נפש.

   בת.א. 3274-03-14 תובעת המוכרת לחייב את הרוכש בתשלומי ריבית והצמדה בגין איחור נטען בתשלומים, תשלום בגין העתקת מיקום המטבח לפי בקשת הרוכש, ותשלום של שיק ע"ס 5,000 ₪ שלפי הנטען לא נמסר ע"י הרוכש.

2. במישור הדיוני: מטעם הרוכש הצהיר הוא עצמו. מטעם המוכרת הצהיר מר יצחק מזרחי, בעל מניות. הצדדים ויתרו על חקירות נגדיות וסיכמו בכתב. להלן אדון בטענותיהם.

   טענות הרוכש

3. טענתו העיקרית של הרוכש היא, כי הנתבעת הפרה את ההסכם בכך שבנתה דירה בת 5 חדרים+מטבחון, חלף דירה בת 4 חדרים ומטבח. התובע נסמך לענין זה על חוזה המכר, בו נרשם ב"והואיל" חמישי: "המוכר בונה ומקים על החלקות הנ"ל בית... המכיל בין השאר דירה בת 4 חדרים כולל ממ"ד במספר זמני 6, מטבח ונוחיות"; וכן על תשריט הדירה שצורף כנספח להסכם המכר, ואשר עיגן תוכנית לבנית דירה בת 4 חדרים + מטבח (ר' החוזה והתשריט בנספחי א' לתצהיר הרוכש, וכן ס' 8-5 לתצהירו).

4. בסופו של יום, הליקוי המבני הנטען בעניין המטבח תוקן ע"י המוכרת, וזאת בעקבות פסק-דין שאישר את הסכמת הצדדים בתובענה שהרוכש הגיש לבית המשפט המחוזי בלוד (ה"פ 50879-06-13, מיום 3.9.2013, נספח יז' לתצהיר הרוכש). הרוכש טוען בהליך זה, כי ההתכחשות הנמשכת של המוכרת להתחייבותה החוזית בעניין המטבח, והתנהלותה המזלזלת כלפיו, עיכבו את השלמת הדירה ומסירתה לפי החוזה, והסבו לו עוגמת נפש.

5. הרוכש טוען כי המוכרת אחרה במסירת הדירה: לפי החוזה היה עליה למסור את הדירה לא יאוחר מיום 30.8.2012 (ס' 8א להסכם). אין חולק כי המוכרת קיבלה טופס 4 רק ביום 9.4.2013 (נספח ז' לתצהיר הרוכש), דהיינו באיחור של למעלה מ-7 חדשים. לטענת הרוכש, הדירה לא היתה שלמה למסירה גם לא במועדו של טופס 4, שכן הוקמה ללא מטבח אלא עם "מטבחון". הליקוי הנ"ל תוקן ע"י המוכרת רק בעקבות ההסדר שהושג בבית המשפט המחוזי בהליך הנ"ל. הרוכש קיבל מפתח רק ביום 20.10.2013 (ר' ס' 38 לתצהירו). הרוכש ביקש להכיר באיחור במסירה בן 14 חדשים; לטענתו המחסן הצמוד לדירה נמסר לו כשהוא פנוי רק ביום 30.10.2013.

6. הרוכש מבקש לחייב את המוכרת לפצותו בסך 3,800 ₪ בגין כל חודש איחור במסירה בחודשיים הראשונים, וסך 4,500 ₪ בגין כל חודש איחור החל מהחודש השלישי ועד למועד פינוי המחסן (ס' 41 (1)לתצהירו).

7. הרוכש טוען כי התנהלות המוכרת כלפיו היתה מזלזלת והסבה לו עוגמת נפש, ובראש זה ביקש פיצוי בסך 50,000 ₪ (ס' 41(5) לתצהירו). בנוסף ביקש פיצוי בגין צבע (2,000 ₪), נקיון הדירה (1,200 ₪), וזיכוי בגין מטבח (3,380 ₪) (ס' 41 (2)-(4) לתצהירו).

   טענות המוכרת