ת"א 46146-12-14 יחיא נ' מדינת ישראל

בקשת תובע לגילוי מסמכים ומתן תשובה לשאלונים.

כתבי טענות

1. המבקש חולה במחלת כליות כרונית, מרצה החל משנת 2004 עונש מאסר. הוא הגיש נגד המשיבה תביעה על רשלנות רפואית בגין טיפול לא נאות שקיבל בין כתלי בית הסוהר, טיפול בידי מטפלים שלא הוכשרו לכך ושימוש במכשירים שאינם תקינים. בנוסף טען לפגיעה באוטונומיה. המבקש עותר לפטור מהגשת חוות דעת רפואית ולמינוי מומחה מטעם בית המשפט. את טענותיו הוא מבסס על רשומה רפואית שנעשתה בבי"ח מאיר, היעדר רשומה נאותה אצל המשיבה ודוא"ל ששלחה קצינת רפואה ראשית של המשיבה ובה הוא רואה הודאת בעל דין.

2. באופן קונקרטי מפרטת התביעה בין היתר התעלמות מהתראות של רופאי בי"ח, הימנעות בשנת 2011 מהעברתו למתקן כליאה עם מעקב נפרולוגי צמוד, זיהום שנגרם לו בעת ביצוע דיאליזה במר"ש, מחדלים במעקב הרפואי ורשומה רפואית חסרה. כתוצאה מכך, לטענתו, התדרדר מצבו, הוא סובל כיום מאי ספיקת כליות חריפה וזקוק (אף נמצא בתהליך) להשתלת כליה. לדבריו אין באפשרותו להעריך את נזקו ולכך יידרש המומחה הרפואי מטעם בית המשפט.

3. בכתב הגנתה הכחישה המשיבה את טענותיו והתנגדה לפטור ולמינוי מומחה מטעם בית המשפט. באופן קונקרטי היא מפנה לעובדה שהוא מעשן כבד, סובל מתחלואה כללית ומאותה מחלת כליות בה לקה עובר למאסרו, ללא החמרה. לטענתה הועבר למר"ש באוגוסט 2011, מטופל כנדרש במרפאת דיאליזה בניהול נפרולוג מומחה ותוך ניהול רשומה תקינה. אשר לדוא"ל קצינת רפואה ראשית, אין בו הודאת בעל דין ואין בו לבסס קשר סיבתי בין תוכנו לבין הנזק. בנוסף היא טוענת להגנה לפי חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות מדינה) תשי"ב – 1952, לאשם מכריע או תורם של המבקש שלא נשמע להוראות רופאיו ועוד.

טענות הצדדים

2. המבקש דרש מהמשיבה לגלות לו מסמכים ספציפיים: הוראות יצרן מכשירי הדיאליזה ודו"חות בדיקה וטיפול תקופתיים שביצעה במכשירים. בנוסף דרש ממנה להשיב על שאלון: הכשרתם של המטפלים במר"ש, אחים ורופאים, ונוהלי עבודה ביחס לטיפול בחולים כמותו.

3. לטענת המשיבה דין התביעה להימחק או להידחות בהיעדר חוות דעת רפואית, המבקש סובל ממילא מתחלואה כרונית ואין בתביעה טענה ספציפית לגבי גרימתה או החמרתה כתוצאה מהתנהלות המשיבה. לגופה של הבקשה, מדובר בניסיון "לדוג במים עכורים", ובחוסר רלוונטיות לאור היעדר חוות דעת רפואית המקימה עילה.

דיון

4. חובת גילוי המסמכים פורשה בפסיקה בהרחבה ונקבע כי זו משתרעת על כל אותם מסמכים "אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה". מבקש הגילוי אינו נדרש בשלב זה להוכיח את הרלוונטיות של המסמכים נשוא בקשתו, די לו להוכיח כי הם עשויים להיות רלוונטיים בהמשך ההליך וביחס לתמונה הכוללת (רע"א 5482/11 חולית מחצבים 2004 בע"מ ואח' נ' הבינלאומי ליסינג בע"מ, פורסם בנבו, אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (2013), פרק א', עמ' 254).

5. יש טעם בטענת המבקש כי ככל שימונה מומחה מטעם בית המשפט לבחינת עילת הרשלנות, ממילא יידרש לחומר נשוא הבקשה המצוי בשליטת המשיבה ומכאן שמדובר בחומר רלוונטי. הוראות היצרן ודו"חות בדיקה וטיפול תקופתיים נמצאים ואף צריכים להימצא בידי המשיבה כמשתמשת במכשירים לשם מתן טיפול רפואי. לפיכך דרישת המבקש מקיימת גם דרישה של מדתיות. הדברים יפים גם באשר לנוהלי העבודה מול הגורמים השונים המטפלים בחולים כמו המבקש, ובכללם אופן התקשורת בין המשיבה לבתי חולים חיצוניים. מעבר לנדרש, אפילו תידחה עתירת המבקש למינוי מומחה מטעם בית המשפט ולא תונח תשתית לעילת רשלנות, עדיין עומדת לו טענה על פגיעה באוטונומיה במסגרתה מדובר במסמכים רלוונטיים העשויים לקדם את עניינו.