ת"א 46084-11-11 בראל ואח' נ' כ' ואח'

בפני תביעה כספית ע"ס 83,520 ₪ ותביעה שכנגד ע"ס 506,700 ₪.

בתביעה דנן: התובע והנתבע שכנגד (להלן: "בראל"), הנתבע והתובע שכנגד (להלן:" כ'").

תמצית טענות התביעה

1. הצדדים הינם עורכי דין והייתה בניהם היכרות קודם להתקשרות ביניהם נשוא תביעה זו, כן הייתה היכרות בין ארבל לאחיו של כ', עו"ד א. כ', (להלן: "א. "). טרם הדיון שהיה קבוע בתיק בין כ' ואשתו בבית המשפט לענייני משפחה, פנה כ' באמצעות א.אל בראל וביקש ממנו לייצגו. הצדדים נפגשו, כ' אישר את הייצוג וביקש שבראל ייצגו כדלקמן: בעניין פירוק שיתוף בבית המגורים המשותף, שבראל יתמנה ככונס נכסים למימוש הבית בעניין חלוקת התמורה ובסכסוך הגירושין עם מי שהייתה אשתו גב' א' כ', (להלן: "א'") כולל ענייני ילדיהם הקטנים, ובבית המשפט לענייני משפחה בחדרה. כ' וא.מסרו לתובע שהיה ניסיון הידברות עם א' שלא צלח .

2. בפגישה הראשונה ביקש כ' מבראל לפעול למינויו ככונס נכסים, למכירת ומימוש בית המגורים בבנימינה שהוערך ע"י כ', שהינו גם שמאי מקרקעין, בסך 3.600,000₪. סוכם ששכרו של בראל ככונס יהיה 2% +מע"מ, שישולם בעת קבלת תמורת המכירה ולאור ההיכרות הטובה בין הצדדים, ההסכמות לא הועלו על הכתב.

בישיבת ביהמ"ש לענייני משפחה ביום 1.11.10 מונה בראל ביחד עם ב"כ של א', ככונס נכסים על הבית. כ' התמקד במכירת הבית בכינוס נכסים מידי, והתעלם משאר ההליכים המשפטיים. טוען בראל שמכירת הבית בכינוס עשויה הייתה לחוב במיסוי מקרקעין גבוה, לאור הערכת שווי הבית על ידי כ' והיה צורך למצוא פתרון מתאים. לטענת בראל, באופן מפתיע, ביקש כ' שביצוע הכינוס יושהה מס' חודשים בטענה, שכשמאי מקרקעין הוא רוצה לבדוק את היבט המיסוי וביום 23.12.10 הגיש כ' בקשה למנות את ב"כ הצדדים ככונסי נכסים למכירת הבית.

3. בראל שדאג לאינטרסים הכלליים והכוללים של כ', סבר שיש לפעול לא רק ככונס נכסים, אלא להגיע להסכם גירושין כולל בכל הסכסוך בין בני הזוג והמליץ כך לכ', אשר הסכים להצעת בראל להגיע להסכם כולל, ואף הסכים להתעלם מהלחצים שהופעלו עליו בעניין זה על ידי א.ואמו. למרות שסוכם ששכרו של בראל ייגבה רק ממימוש הבית ככונס נכסים, הסכים כ' שבראל יטפל בכל המחלוקות בין בני הזוג, כולל הילדים, מזונותיהם, מדור, פירוק שיתוף, זכויות רכושיות ועוד. בראל טוען, שטיפל בתיק של כ' באופן מקצועי ובמסירות, ולאור מאמציו נחתם הסכם גירושין כולל, שאושר בביהמ"ש לענייני משפחה ביום 6.2.11 והצדדים התגרשו בבית הדין הרבני.

4. טוען בראל שגם לאחר חתימת ההסכם פעל לסיום המחלוקות והסכסוכים למען הילדים, ולאחר חתימת הסכם הגירושין, הודה כ' לתובע על פעולותיו וגישתו המקצועית. בעקבות ההסכם רכשה א' את חלקו של כ' בבית המגורים, וכל תהליך המכירה, העברת הזכויות והמשכנתא, לוו על ידי בראל שפתח חשבון נאמנות לצורך קבלת צרכי כספי התמורה. את כספי תמורת המכירה הראשונים העביר בראל לכ' והמתין לגביית שכרו מכספי התמורה האחרונים. לבקשת כ' הסכים בראל להפחית את שכר טרחתו והעביר לנתבע את יתרת סכום התמורה בהפחתת שכר טרחתו, כפי שסוכם בניהם טלפונית ומיד לאחר מכן קיבל מכתב מכ' בו הוא בא בטענות לגבי הפחתת שכר טרחתו .

טוען בראל שכ' התחייב לשלם לו את שכרו בהתאם למוסכם בשיעור 2% +מע"מ מהשווי של 3,600,000 $, דהיינו 83,520 ₪ כולל מע"מ. לחילופין זה השכר הראוי המגיע לו ובנוסף מגיע לו שכר ראוי עבור מכלול הטפול הנוסף .

תמצית טענות ההגנה:

5. בתחילת הסכסוך המשפחתי בין כ' לא' יצג את כ' עו"ד פיליפ פיינברג וכהצעת א. , כ' פיטר אותו, ובראל הופיע לדיון בתיק כסיוע בלבד וכ' הסכים. בין הצדדים לא נערכה כל פגישה או שיחה בעניין שכ"ט ובדיון הראשון בביהמ"ש לענייני משפחה, בראל הציג עצמו כמסייע. בדיעבד הסתבר לכ' שקיימת מסכת התחשבנות בין בראל לא.ולטענתו, בראל פעל משיקולים זרים והסב לכ' נזקים בשיעור של 1.500,00 ₪. בראל האיץ בו לסגור את התיק ולהגיע להסכמות, תוך שהציג לו מצגים משפטים מטעים בדבר סיכויי תביעתו לגבי איזון המשאבים ובית המגורים, והסתבר לו שבראל אינו מומחה בתחום דיני המשפחה, וגרם לו נזק. בראל לא הכיר את מהות הסכסוך עם א', כ' לא ביקש למנות את בראל ככונס נכסים ולא העריך את בית המגורים בסך 3,600,000₪ כיוון שידע שערכו 5,000,000₪ במכירה ב-3 חלקים. כ' טוען שהוא לא נתן הוראה למינוי בראל ולמימוש ומכירת הבית. לגרסתו, אם פירוק השיתוף היה בעין, כ' היה מקבל תמורה כפולה בעד זכויותיו.

6. לטענתו, הוא לא סיכם עם בראל בעניין שכר הטרחה ומעולם לא הסכים לשלם לו שכר טרחה ובראל טען בפניו שהוא מקבל את כספו מאמו של כ'. רק בדיעבד התברר לכ' שקיימת מערכת קשרים בין א.לבראל, שהוסתרה מכ'.

כ' טוען שהוא זה שטען בדיון בביהמ"ש לענייני משפחה ולא בראל וביהמ"ש נתן לכ' וגרושתו ארכה של 3 חודשים למכירת הבית ללא כונס וקבע שפעולת הכונסים תחל לאחר 3 חודשים. בראל לא הכיר את התיק, לא השקיע בו עבודה, הפעיל על כ' לחצים לסיים את התיק בפשרה תוך גרימת נזקים, פעל על דעת עצמו תוך ניצול מצוקת כ', בעוד שא' קיבלה את כל שדרשה כיוון שבראל לא דאג כלל לאינטרסים שלו. לטענת כ', בראל עשה זאת כדי לקבל את שכר טרחתו במהירות האפשרית, ההסכם שנחתם מהווה פגיעה חמורה בזכויותיו ונגרם לו נזק בסך 1,500,000 ₪ כאשר בעת חתימת ההסכם לכ' לא היה שיקול דעת. בראל לא היה מעורב בהליכי מימוש ההסכם למעט פתיחת חשבון נאמנות והוא לא דרש שכ"ט כי לא נקבע כזה.