ת"א 46031-12-12 קורן ואח' נ' לירז

לפניי בקשת הנתבע (להלן: "המבקש"), לעיכוב הליכים בהתאם להוראת סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות") ולהורות על העברת הדיון להליך של בוררות לאור תנית בוררות החלה על הצדדים מתוקף ההסכם שבינהם.

עסקינן בתביעה לאכיפת הסכם הפרדות מיום 16/06/05 עליו חתם מר אהרון קורן ז"ל (להלן: "המנוח") עם לירז. התובעים הינם ילדיו של המנוח ואלמנתו.

בין הצדדים, התנהלה שותפות עסקית, במסגרתה היו המנוח ולירז בעלי מניות בשתי חברות: חברת קורז אנרגיה בע"מ (להלן: "קורז") וחברת שנלי ניהול והפצת גז (1994) בע"מ (להלן: "שנלי"). החברות עסקו במכירה שיווק והפצה של גז.

לטענת המבקש, יש להורות על העברת התיק לבוררות נוכח סעיף 15 להסכם לפיו "כל מחלוקת שתתעורר בין הצדדים הקשורה להסכם זה, תתברר בפני בורר מוסכם כפי שיוחלט בין הצדדים. לא הסכימו הצדדים בדבר זהותו של הבורר תיקבע זהותו של הבורר ע"י נשיא לשכת המסחר בישראל.

הבורר יהיה חייב לנמק את פסקו לתתו בתוך 90 ימים מיום שקיבל את המינוי על ידי הצדדים. חתימת הצדדים על הסכם זה כאילו חתמו על שטר בוררות.

הבורר יהא כבול לדיני הראיות ולדין המהותי ואולם לא יהיה כבול לדין הדיוני".

המבקש ממפרט כי בין הצדדים נוהלו הליכים משפטיים במסגרת בקשת הרשות להגן. לעניין הבוררות נקבע ע"י כב' הרשמת הבכירה ספרא ברנע כי " אף שאין בסמכותי להכריע בבקשת עיכוב הליכים לפי חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, אני קובעת לצורך בקשת הרשות להתגונן כי המבקש אינו זכאי להסתמך על תנית הבוררות כטענת הגנה, הן מאחר ולא הגיש בקשה לעיכוב הליכים בהזדמנות הראשונה, בבקשה לדחייה על הסף, והן מאחר והוא שדחה את בקשת המנוח לפנות לבוררות, לפי ההסכם".

על החלטה זו הוגש ערעור ובית המשפט המחוזי קבע כי "אין בכך כדי למנוע מהמבקש להעלות טענות אלה ולהגיש בקשה לעיכוב הליכים כדין וביהמ"ש אשר יגון בתובענה יידון אף בטענה זו וכן בטענות המשיבים כי המבקש לא הגיש את הבקשה בהזדמנות הראשונה, בעת הבקשה לדחיית התובענה על הסף".