ת"א 46018-05-15 אבו ריא נ' הימנותא בע"מ

1. בתיק זה התקיים ביום 7.7.15 דיון בבקשה לביטול צו מניעה שניתן במעמד צד אחד והורה למשיבה להימנע מכל דיספוזיציה בחלקות 10,15 בגוש 18819 . ניתנה החלטה ביום 3.8.15 הסוקרת את המצב הלכאורי עובדתי. צו המניעה הזמני בוטל נוכח זכות תביעה קלו/שה לכאורה שכן אין לכאורה לתובע זכות כלשהי בחלקי החלקות הנמצאות בבעלות המשיבה, ומאזן הנוחות נוטה לטובת הנתבעת. בתום ההחלטה נתבקש התובע להודיע האם הוא עומד על המשך ניהול התיק.

2. ואכן התובע עמד על המשך ניהול התביעה, והצדדים הונחו להגיש תצהירי עדות ראשית. במקביל, החליף התובע ייצוג. התקיים קדם משפט בנושא מוכנות להוכחות על בסיס התצהירים, והתיק נקבע להוכחות.

3. אלא שקודם למועד ההוכחות הגיש התובע בקשה למחיקת התביעה אך במקביל ציין כי הבקשה היא במסגרת תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, העוסקת בהפסקת תובענה. הנתבעת מסכימה לדחיית התביעה, ולא למחיקתה.

4. הפסקת תובענה מיוזמת התובע מוסדרת בתקנה 154 לתקנות. הפסקת תובענה על-פי הוראות התקנה הנ"ל כמוה כמחיקת תובענה (רע"א 3771/12 המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול נ' קבודי (8.7.2012). בקשה להפסקת תובענה מסורה לשיקול דעת בית המשפט. בע"א 216/69 קונסטרקשן אגרגייטס קורפוריישן נ' מפעלי ים המלח בע"מ (16.10.69) נדונו הכללים המנחים לשימוש בסמכות בית המשפט המוקנית לו לפי תקנה 154, ביניהם נקבע כי העובדה שהתובע אינו מרפה מן הענין, ולנתבע צפויה התדיינות נוספת, אינה נטולת חשיבות, וכי שאלת המפתח היא האם הפסקת הדיון פוגעת בנתבע, ונשלל ממנו יתרון של ממש שהשיג בדיון.

5. הקריטריונים לסירוב לבקשה להפסקת תובענה נמנו בהרחבה בע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן נון, פ"מ מו (3) 738, שם בעמ' 745, מפי כב' השופט חשין:

"אולם בית המשפט יסרב לבקשה להפסקת תובענה, אם היעתרות לבקשה יהיה בה כדי לשלול מהנתבע יתרון של ממש שרכש תוך כדי ההתדיינות, או אם יש בבקשה להפסקת התובענה משום שימוש לרעה בהליכי בית המשפט ..... אכן, לא היה זה ראוי לאפשר לתובע לחמוק מתוצאות התדיינות אליה גרר את הנתבע; ואין זה צודק שכך יינתן לו לשקול בסיומה של ההתדיינות, את סיכוייו לזכות במשפט ובהתאם להערכתו תופסק התובענה רק כדי שיוכל לחזור לאחר מכן לבית המשפט באיון נעורים מחודש...".

6. עיון בבקשת המחיקה אינו מגלה כל טעם המצדיק הפסקת התובענה .

6.1התיק מצוי בשלביו המוקדמים. בתיק התקיים דיון מעמיק בנושא הבקשה לסעד זמני נבחנו ראיות ונשמעו עדויות. התקיימו קדמי משפט, והתיק סמוך למועד שמיעת ההוכחות. במסגרת תצהיריו התובע לא טען טענות חדשות מעבר לאלו שנטענו בהליך הזמני, לא הציג ראיות חדשות ואף לא הגיש תצהיר מטעם עד ו/או עדים נוספים מלבדו אשר יש בטענותיהם כדי לתמוך בתביעתו. נהפוך הוא דווקא העד היחיד, מר הרצל כהן, לגביו נטען כי הבטיח לתובע הבטחות המבססות תביעתו בע"פ, הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת דווקא ולמותר לציין כי אינו תומך כלל בטענותיו בעלמא של התובע.

6.2לא נטען לכל קושי להביא ראיות ו/או עדים בגינו נדרשת הפסקת התובענה. למעשה כל הראיות המהותיות מצויות בפני בית המשפט וכן כל העדים הרלוונטיים זומנו לעדות.

6.3מבין השיטין נלמד כי התובע לא ויתר על טענתו ולנתבעת צפויה עוד התדיינות נוספת, היה ותמחק התביעה.

6.4הפסקת התובענה תוביל לכך שישלל מן הנתבעת יתרון של ממש שהשיגה בניהול התיק עד כה .

7. מכל האמור לעיל עולה כי לא קמה הצדקה ראויה להפסקת התביעה . עולה כי מטרת התובע להגיש תביעתו בשנית, אולי בתנאים אחרים. אני סבורה, כי אין לאפשר מצב בלתי צודק ובלתי ראוי שתביעת התובע לא תוכרע במסגרת תיק זה והוא יוכל לשוב ולתבוע את הנתבעת, על אף שלכאורה מסתמן כי סיכויי תביעתו קלושים. היעתרות לבקשה, אפוא, אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות היעילות והצדק .