ת"א 46006-01 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' נפתלי ואח'

1. לפני בקשה לבטול החלטה מיום 25.12.16 שניתנה בהעדר תגובה.

תחילתו של הליך זה בפסק דין שניתן בהעדר הגנה כנגד המשיבים ביום 18.10.01 על סמך אישור מסירה לפיו נמסר הזימון לדין וכתב התביעה לידי אביו של המשיב 2 ביום 14.5.01.

אביו של המשיב 2 חתם על אישור המסירה.

יצוין כבר בתחילה כי אומנם הבקשה הוגשה לכאורה על ידי שני המשיבים אך לא נטען דבר בעניין המשיבה 1 ולא צורף תצהיר מטעמה. לפיכך, הבקשה תידון כמוגשת על ידי המשיב 2 בלבד.

תיק ההוצאה לפועל לביצועו של פסק הדין נפתח אף הוא בשנת 2001 והאזהרה נמסרה למשיב ביום 24.11.01 באמצעות רשות הדואר.

לשם דיון בבקשה היה צורך בשחזור התיק ובהתאם הוגשו על ידי ב"כ המבקשת כל מסמכי התביעה, אישורי המסירה ומסמכים נוספים.

המשיב העלה על הכתב את השגותיו על אישורי המסירה שהוגשו ואלו הועברו לעיון ומתן תגובה על ידי ב"כ המבקשת.

התגובה לא הוגשה במועד ולאחר שהוברר כי ההחלטה נשלחה בדואר אלקטרוני לב"כ המבקשת ואף נצפתה על ידו במערכת נט המשפט, ניתנה החלטה על בטולו של פסק הדין.

בקשה לבטול ההחלטה הוגשה על ידי ב"כ המבקשת מספר ימים לאחר מכן בטענה כי ההחלטה לא התקבלה במשרדו. ב"כ המבקשת פירט בבקשתו זו את התגובה להשגותיו של המשיב.

2. השאלה העיקרית העולה לדיון בבקשה זו האם היתה בקשתו של המשיב לבטול פסק הדין מתקבלת לו היה ב"כ המבקשת מגיש תגובתו במועד.

ההלכה הפסוקה היא כי יש לדון בטענות המהותיות העולות מהסכסוך בין הצדדים כאשר מחדלים פרוצדורליים ניתנים לריפוי בחיוב בהוצאות ומשקלם בהכרעה בטענות אלו – קל כנוצה.

לאחר שעיינתי בכל המסמכים וטענות הצדדים כפי שהובאו לצורך דיון בבקשה לבטול פסק דין, מצאתי כי דינה של בקשת המשיב לבטול פסק הדין – לדחייה ומכאן סיכויי הצלחתה של המבקשת בבקשתה לבטול ההחלטה הם טובים.

הטעמים לכך הם כדלקמן:

ראשית דיון הוא באישור המסירה של כתב התביעה. המסירה בוצעה לאביו של המשיב אשר לטענתו לא התגורר בכתובת מגוריו באותה עת. להוכחת טענתו זו הציג המשיב תעודת משרד הפנים המפרטת את כתובת מגוריו של האב מאז שנת 1988 והיא בירושלים.

אלא שהאב חתם על אישור המסירה וזו מהווה ראיה כי כתב התביעה התקבל בכתובת מגורי המשיב והיה מקום מצדו של המשיב לצרף תצהיר מטעם האב המסביר מה עשה עם המסמכים שקיבל או מכחיש חתימתו על גבי אישור המסירה.