ת"א 45966-07-10 עמאש נ' עמאש ואח'

1.התובע יליד 9.6.1986, נפגע ביום 29.3.08 לטענתו בתאונת דרכים, כהולך רגל, על ידי רכב שהיה נהוג על ידי נתבע מס' 1 (להלן "הנתבע") ומבוטח על ידי נתבעת מס' 2 (להלן "הנתבעת").

את נסיבות אירוע התאונה הוא תיאר בתצהיר עדות ראשית שלו (ת/5) כדלקמן:

"... ביום 29.3.08 בשעה 00:30 לערך או בסמוך לכך לאחר חתונה שהתקיימה בכפר, יצאתי מהאירוע יחד עם עוד שני חברים שהלכו איתי, עמאש רונן ועיסא ערפאת, הלכנו ביחד עד להגיענו לצומת כאשר חבריי היו צריכים לפנות שמאלה לביתם ואילו אני אמור לפנות ימינה לביתי, התחלתי להתרחק מחבריי והלכתי על המדרכה בצד ימין של כיוון הליכתי, המדרכה נגמרת בשלב מסוים ועליי לרדת לכביש על מנת להמשיך הליכתי, לפתע שמעתי רעש חזק חריקת בלמים ורכב פגע בי מאחורה כתוצאה מכך איבדתי שיווי משקל ונפלתי קדימה, תוך כדי שאני מנסה לבלום נפילתי באמצעות ידיי, נפגעתי באצבע 2 יד שמאל"

2.הנתבעים הכחישו את נסיבות אירוע התאונה כפי שנטענו על ידי התובע, וטענו כי התובע נפגע בנסיבות אחרות שאינן מקימות לו עילה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן "חוק הפיצויים"). לגרסתם, פגיעתו של התובע אירעה תוך כדי קטטה שפרצה בין הנתבע לבין אחרים וביניהם התובע, שבמהלכה הצליח התובע לשבור את חלון רכבו של הנתבע, וכתוצאה מכך נפגע באצבעו.

3.העדויות

מטעם התובע העידו התובע וה"ה עמאש רונן ועיסא ערפאת אשר התלוו אליו לאחר החתונה, ומיהרו להעניק לו עזרה מיד לאחר התרחשות התאונה.

מטעם הנתבעים העידו הנתבע וחוקר בשם מר ארי שטול.

4.דיון

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי אותן על רקע חומר הראיות שהוגש, שוכנעתי במידה הדרושה בהליך זה, כי התובע הוכיח את נסיבות התרחשות התאונה כפי שנטענו על ידו, ומשכך דין תביעתו להתקבל. להלן נימוקיי: