ת"א 45942-09-14 שבו נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ

1.לפניי בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

2.לטענת התובעת, מתקיימים בענייננו ראשית הראיה והקשר הסיבתי הנדרשים לצורך מינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט.

3.הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, התאונה הינה תאונות עבודה ולפיכך היה על התובעת לפנות למוסד לביטוח הלאומי לצורך הערכת מצבה הרפואי בעקבות התאונה בטרם פנתה להליך המשפטי.

לגופו של עניין, מפנה הנתבעת להיעדר הרצף הטיפולי העולה מהמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה למינוי מומחים.

4.באשר לטענת הנתבעת לפיה המדובר בתאונות עבודה ולפיכך פתוחה לפני התובעת דרך נוספת לקביעת שיעור נכותה, הרי שדינה להידחות. אין בקיום המסלול החלופי לקביעת שיעור נכותה של התובעת כדי לשלול ממנה את זכותה לבחור במסלול של ההתדיינות המשפטית לפי חוק הפלת"ד ולעתור למינוי מומחה לצורך הוכחות טענותיה שברפואה.

יפים לעניין זה דבריו של השופט אור בברע"א 1619/93 "אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' יאיר טטרו (פורסם במאגרים), לפיהם:

"אין מקום למנוע מנפגע את זכותו לכך שבית המשפט ימנה מומחה או מומחים רפואיים על מנת שאלה יקבעו את דרגת נכותו, רק מפני שפתוחה לפניו הדרך לקביעת דרגת נכותו כנפגע תאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי".

לפיכך, רשאית התובעת לעתור למינוי מומחים רפואיים גם אם התאונה נשוא תביעתו הינה תאונת עבודה.

5.לגופו של עניין, ככלל, בבקשות מסוג זה, נוקט ביהמ"ש בגישה ליברלית ונוהג להסתפק בראשית ראיה לעניין קיום נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. זאת, בשים לב לכך שמינוי מומחה רפואי הינו הדרך היחידה העומדת לתובע להוכחת טענותיו שברפואה, שכן מנוע הוא מלהציג לביהמ"ש חוו"ד של המומחים הרפואיים מטעמו.